|
|
Page:8
8 מחקר מדיניות 183 | מוביליות בין – דורית בישראל המוביליות הבין-דורית בהכנסה מעבודה נבחנה באמצעות שלושה מדדים : ( 1 ) מדד Rank - Rank — מדד מקובל בספרות המחקר המודד את המתאם בין אחוזון ההכנסה של ההורים לזה של הצאצאים, כלומר את האי-מוביליות הבין- דורית . מדד זה אינו מבחין בין המוביליות כלפי מעלה למוביליות כלפי מטה ; ( 2 ) מדד הקיבעון והניידות — מודד את הסיכויים של צאצא להורים שהיו ברבעון ההכנסה התחתון לעלות לרבעון ההכנסה העליון ואת הסיכויים של צאצא להורים ברבעון התחתון להיות גם הוא ברבעון ההכנסה התחתון ; ( 3 ) מדד הייצוג של דור ההורים ודור הצאצאים בכל עשירון הכנסה — מתמקד בקבוצות אוכלוסייה, ולא במשפחה . המדד בוחן את מידת ייצוג היתר של קבוצות אוכלוסייה בעשירונים הגבוהים ובעשירונים הנמוכים ואת מידת ההשתנות של ייצוג היתר בין דור ההורים לדור הצאצאים . נוסף על בחינת המוביליות הבין-דורית בהכנסה מעבודה בדקנו גם את המוביליות ברמת התעסוקה או ברציפות התעסוקתית . לשם כך בחנּו את המתאם בין שיעור תקופת התעסוקה של ההורים מתוך התקופה הנבחנת לשיעור המקביל בדור הצאצאים — באוכלוסייה כולה ובקבוצות אוכלוסייה נפרדות . ממצאים עיקריים ( 1 ) בדומה למחקרים עדכניים מהשנים האחרונות, ובניגוד לממצאים במחקר מוקדם יותר, מצאנו, לפי שני מדדים מקובלים, כי המוביליות הבין-דורית בישראל אינה גבוהה במיוחד . מהשוואת הקשר בין דירוג ההכנסה של ההורים והצאצאים לזה שנמצא במדינות אחרות עולה כי עוצמת הקשר בישראל היא 28 . ,0 שיעור זהה לזה שבארצות הברית ( 28 . 0 ) , אך גבוה בהשוואה לקנדה, דנמרק ושוודיה — מדינות שנעשו בהן מחקרים במתודולוגיה דומה ( ראו בסקירת הספרות ובנספח 5 ) . כלומר, וכאמור, המוביליות הבין-דורית בישראל נמוכה יחסית . מהשוואת סיכויי בנים לאבות מרבעון ההכנסה התחתון להגיע לרבעון ההכנסה העליון עלה כי הסיכויים לכך בישראל עומדים על % 14 בלבד, לעומת % 17 בממוצע מדינות OECD ; ובדומה — הסיכויים של צאצאי הרבעון התחתון בישראל להישאר באותו רבעון הכנסה יחסי כמו הוריהם הם % ,36 לעומת סיכויים של % 31 בממוצע במדינות OECD .
|
|
|