|
|
Page:46
46 במהלך השיחה השתמש שמידט בסיסמה, שסוכמה עם לוי טרם עלייתו, לחידוש הקשר . לוי הבין מייד במה מדובר באותם ימים, קהילת המודיעין הצעירה לא הייתה אמונה על סינון ביטחון כמקובל כיום הוחלט לפעול לסיום תעסוקתו בהקדם, שלב שלב ובצורה זהירה, על מנת לא לעורר אצלו חשד לכסף, שעון זהב יוקרתי "שפהאוזן" שנחשב, גם באותה עת, למותרות ולסמל מעמד . בשלושה במאי ,1957 עולה חדש מפולין, שהיה טרם עלייתו קצין ב"או - בה", דיווח בתחקורו על סוכן לשעבר של "או - בה" שעלה ארצה, חדר לגוף ביטחוני וסיפק ידיעות רבות ערך למפעיליו ב"או - בה" . הוא מסר תיאור פיזי של האיש, את כינויו ב"או - בה", פרטים על קורות חייו ועל אופיו, וציין כי שמו דומה ל"לוין" . הידיעה הועברה מיידית לידיעתו של עמוס מנור, שבינתיים התמנה לראש השירות . מול כל הסימנים והפרטים, זיהו שמדובר בלוי לוי . ההלם והתדהמה היו גדולים . קשה היה להאמין שהאיש המוכשר, המצטיין והאמין הזה, הוא מרגל ובוגד . מאידך גיסא, לא הייתה שום הוכחה חד-משמעית, שניתן להגדירה כ"אקדח מעשן", שהאיש הוא בוגד . כל הנתונים שעלו היו נסיבתיים בלבד . אלה לבדם הקשו מאוד על קבלת ההחלטות במהלך הטיפול . מנור הבין מייד שמקרה זה טומן בחובו איום גדול על מעמדו של השירות והתנהלותו, שלא לומר על הכבוד והיוקרה של השירות ושל עמוס עצמו . מנור הטיל איפול מוחלט ומידור קפדני על האירוע . הוא כינס אליו מספר מצומצם של נושאי תפקידים, ועדכן אותם בפרטי המידע ובמסקנתו כי לוי הוא החשוד העיקרי . הם התחבטו בשאלה אם לעצור את לוי מייד, ולקוות כי יישבר בחקירה ויתוודה על מעשיו . לאחר דיונים, הגיעו למסקנה כי עדיף שלא לנקוט במעצר . הכול ידעו שלוי יהיה אגוז קשה לפיצוח ולא יישבר על נקלה . אחרי הכול, לוי היה איש מודיעין מעולה ומנוסה . הוחלט לפעול לסיום תעסוקתו בהקדם, שלב שלב ובצורה זהירה, על מנת לא לעורר אצלו חשד . זאת, באמצעות יצירת משבר מקצועי מולו – שתוצאתו תהיה סיום עבודתו בשירות . תוכנית הפעולה לסיום תעסוקתו של לוי הצליחה . לוי, שחש כי משתפים אותו פחות ופחות בפעילות המבצעית, פנה אל ראש היחידה וביקש שיחה אישית להבהרת מעמדו וקידומו . ראש היחידה ניצל את ההזדמנות ודרדר במתכוון את השיחה לדו-שיח קשה בין השניים, תוך הטחת האשמות על רמה מקצועית לא טובה, יכולת מבצעית גרועה וקביעה כי אין ללוי סיכויי קידום ביחידה . לוי רתח מזעם והודיע על התפטרותו המיידית מהשירות . לוי עזב את השירות בטריקת דלת בסוף אוגוסט 1957 . במקביל, המשיכו החקירה וליקוט העובדות והממצאים – שיוכיחו מעל כל צל של ספק כי לוי הוא אכן המרגל המבוקש . כך, למשל, עניין שעון היד היוקרתי מתוצרת "שפהאוזן" שענד על ידו . בשירות חשדו שהשעון ניתן לו במתנה על ידי מפעיליו הפולניים . זאת, מאחר שלסוכן כפול אחר, מול הפולנים, היה שעון דומה שניתן לו על ידי מפעילו . החוקרים התחקו על מקורו של השעון ואיתרו את החנות ברחוב "בן-יהודה" בתל אביב . בעל החנות גילה כי אחד הרוכשים היה נציג השגרירות הפולנית . העובדה שללוי היה שעון שנרכש על ידי נציג השגרירות הפולנית הייתה נסיבתית . אי אפשר היה להוכיח כי הדיפלומט הפולני שרכש שעון בחנות בתל אביב היה מפעילו של לוי . בתחילת ספטמבר ,1957 הודיע לוי על כוונתו לעזוב את הארץ לצרפת עם אשתו, ולהתחיל שם חיים חדשים עם קרובי המשפחה של רעייתו . אנחת הרווחה ותחושת הסיפוק, שליוו את השירות עם עזיבתו של לוי את הארץ, התפוגגו מהר מאוד . לא חלפו שבועות ספורים ולוי שב ארצה, בדצמבר ,1957 וביקש לחזור לעבודתו בשירות . בקשתו סורבה . הוא איים כי אם לא יתמלאו דרישותיו – הוא יתבע למשפט את שב"כ וייתן לזה פומבי . למעשה, היה בכך איום לחשוף ברבים מידע מסווג ורגיש על השירות ופעילותו . לוי חשד כי משהו תמוה מתרחש בלי ידיעתו . הוא החליט לנקוט בצעד מקדים . לוי הזעיק אליו חבר קרוב עוד מתקופת "גורדוניה" בפולין, שלא החשד והאיום . . . החשיפה – "ידיעת הזהב" וההלם . . . שמואל תמיר – שותפו להגנה של אריה מרינסקי ( ויקיפדיה ) לוי לוי – מתנועת הנוער "גורדוניה" למעמד של מרגל ובוגד ( ארכיון המל"ם ) גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023
|
|