|
|
Page:56
56 כלומר, קצב הגידול הריאלי בתקציב היה פי חמישה . מניתוח פילוח ההוצאות לשנת התקציב - 1963 1962 לפי יחידות, עולה כי % 78 מתקציב "המוסד" באותה השנה הוקדשו לפעילות של יחידות מבצעיות ( בעיקר "הצומת" ו"תבל" ) . על פי הנחיותיו של איסר הראל, התאפיינה התנהלות "המוסד" בצניעות רבה ואפילו בשמרנות . העובדים, ובהם העובדים המבצעיים בחוץ לארץ, נדרשו להימנע מפזרנות ומהוצאות מיותרות . הראל התנגד לכך שעובדי "המוסד" ייהנו מתנאי שכר טובים יותר בהשוואה לשאר עובדי המדינה . זאת, בין השאר כדי שהמניע הכספי לא יהיה זה שיביא אנשים לשרת ב"מוסד" . לעומת זאת, הוא נאבק באוצר כדי להעניק לעובדי "המוסד" תנאי פנסיה משופרים, שיפצו אותם לאחר תום שירותם על העבודה השוחקת ועל העובדה שחלקם יידרשו לפרוש בגיל צעיר יחסית ועלולים להתקשות במציאת עבודה נאותה בהמשך . מהנתונים עולה כי משכורתו הממוצעת של עובד "מוסד" בשנת התקציב 57 / 1956 הייתה 314 ל"י, גבוהה אך מעט ( ב- % 15 ) מהשכר הממוצע של עובד בשירות הממשלתי באותה תקופה שעמד על כ- 270 ל"י . הפער הזה נובע כנראה מכך שבקרב עובדי "המוסד" היו רבים במדרג הגבוה יותר של ההיררכיה הממשלתית ( השכלה, תקן ) ורבים מהם היו יוצאי צה"ל ושב"כ . המשכורות הצנועות יצרו קשיי פרנסה אצל חלק מהעובדים, אך הם נהנו מהטבות אחרות : הזכות לקנות בשק"ם, מסעדה מסובסדת במקום העבודה – יתרון חשוב בתקופת הצנע ; ואף זכות להיכלל ברשימות המשתכנים של שיכוני צבא הקבע שהוקמו אז ברמת השרון, יד-אליהו ושיח' מוניס בתל אביב . השירות בחוץ לארץ היה כרוך בהטבות כספיות ניכרות – משכורות גבוהות יותר ואפשרות לחסוך . זו הייתה אחת הסיבות לכך שב"מוסד" נהגו לקיים תחלופה במילוי התפקידים בחוץ לארץ, כדי לאפשר לעובדים רבים ככל האפשר ליהנות מיתרונותיהם . ההקפדה של "המוסד" על חיסכון בהוצאות – זיכתה אותו ביחס של אמון ופתיחות מצד אנשי האוצר, שנענו בדרך כלל בחיוב לבקשות הכספיות של הארגון, גם כאלו שחרגו מהתקציב המתוכנן ושנדרשו לשם הקמת יחידות חדשות, תחומי פעילות חדשים או מבצעים גדולים . מטבע הדברים, בגוף כה קטן שררה אווירה אינטימית וכמעט משפחתית, בעיקר בשנים הראשונות – כשרוב עובדי "המוסד" הכירו איש את רעהו . גם מנהלי הגופים השונים, ובכלל זה ראשי היחידות ( לימים אגפים ) ועימם אף ראש "המוסד" עצמו, הכירו את מרבית העובדים אם לא את כולם . הדבר תרם ליצירת אווירה חברית, להסרת מחיצות ולביסוס תרבות ארגונית לא רשמית . היה עוד זווית ראייה על "המוסד" בראשית הדרך תקופה ראשונית זו התאפיינה באי-סדר ובאלתור, הן בתחום ה מ נה לי-א ר גונ י וה ן ב ת ח ו ם הכספי כאחד תרבות ארגונית – "אותך אני מחפשת" תנאי שירות – צניעות ראובן שילוח – "המוסד" מהמסד ( ארכיון המל"ם ) ברורמן הפכה בתוך כמה שנים את יחידת הארגון והמִנהל ליחידה הגדולה ב" מוסד", והִשליטה ארגון וסדר בכל מחלקותיו מתוך הצעתו של ראובן שילוח להקמת "המוסד"נשלח לדוד בן-גוריון ב- 1949 . 7 . 22 מקור : ארכיון "המוסד" גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023
|
|