|
|
Page:20
20 עם הוריה של ולטרוד, אשר התארחו בביתם . ועדת הבדיקה הפנימית שמונתה לחקור את ה ס י ב ה לנפילה – לא הצ ליחה לה גיע למסקנה ברורה וחד-משמעית . ההשערות היו : גילוי שידוריו, חשיפתו על ידי חבריו הגרמנים, גילוי מעשיו על ידי המשרתים בביתו, הלשנה, פיקוח הדוק שניהלו המצרים על זרים, פעילותו שהייתה כרוכה בחיכוך רב עם ב סיסי צבא ומתקנים ביטחוניים, ואולי הפללה עצמית . לאחר מאסרם של בני הזוג לוץ, החלה פעולה מקיפה להצלתם, שהוביל מאיר עמית ראש "המוסד" . ננקטו צעדי ביטחון מיידיים ונעשו מהלכים למנוע את חשיפת יהדותו ואזרחותו הישראלית של לוץ, והוחל במגעים להענקת סיוע משפטי לבני הזוג . עם תחילת משפטם, ב- 27 ביולי ,1965 היה חשש כבד שייגזר עליו עונש מוות ונעשתה פנייה לגרמנים על מנת שיפעלו למניעת הדבר . לוץ נידון למאסר עולם וולטרוד לשתים-עשרה שנות מאסר . הם יש בו בכלא שלו ש שנים ושוחררו עם אסירי "העסק הביש", במסגרת האביר שרכב על איסוף מודיעין במצרים ו מ מ ח צ י ת 2 6 9 1 ה ת ב ק ש ל התמקד בא יס ו ף מ ידע על ה מדענים הגרמניים שע סקו בפיתוח אמל"ח, טילים ומטוסים לצבא המצרי לאחר מאסרם של בני הזוג לוץ, החלה פעולה מקיפה להצלתם, ש ה ו ב יל מ אי ר ע מ י ת ר א ש "המוסד" . ננקטו צעדי ביטחון מיידיים "שמשון" – מומחה וגיבור רכיבה שניצל את חניכיו לאיסוף מודיעין איכותי ( ארכיון המל"ם ) לא מוכר, בשם " A Handbook for Spies " . וולפגנג לוץ חלה בסרטן, נפטר בגרמניה ב- 13 במאי ,1993 והובא לקבורה בבית העלמין בקריית שאול . לוץ נפטר רחוק מהיחידה, רחוק ממסגרת משפחתית תומכת, רחוק ממודעות ציבורית, רחוק מחיי הזוהר להם היה מורגל כלוחם ורחוק מההילה של מרגל גדול שלטענתו דבקה בו . בשנת 2007 הפיק נדב שירמן סרט נוגע ללב בשם "מרגל השמפניה", שבו הוא מספר את סיפורו של לוץ מבעד לזיכרונותיו של בנו עודד . היה זה מפעל הנצחה מכובד וראוי . לו ץ שייך ל קבוצה לא גדו לה של לוחמים איכותי ים, ש הו פע ל ו ב ש נים קשו ת בי ותר למדינה . כאלי כהן ולוחמים נוספים, פעל גם לוץ בתקופה שבה היומינט היה הכלי האיסופי החשוב ביותר, שכן גורמי האיסוף האלקטרוניים והחזותיים היו בראשית התפתחותם . לוחם ברמתו של לוץ היה בעל חשיבות גדולה להבנת המתרחש בצד השני של הגבול . ובכך הייתה עיקר תרומתו . עסקת חילופי השבויים שנערכה אחרי מלחמת "ששת הימים" . הם הגיעו לאירופה בארבעה בפברואר 1968 והוטסו ארצה . הזוג נפגש עם הנשיא זלמן שזר , וב"מוסד" נערך לכבודם טקס שבו השתתפו גם נידוני קהיר המשוחררים ושבויי צה"ל, המעטים שנפלו לידי המצרים במהלך המלחמה . וולפגנג וולטרוד ( בארץ שינתה שמה לנעמי ) עברו למושב גנות, שם ניהלו חוות סוסים קטנה שלא ממש שגשגה . רצונו לכתוב ספר זיכרונות נתקל בהתנגדות נוקשה מצד "המוסד", דבר שהעיב על היחסים ביניהם, ולבסוף גם ולטרוד חלתה ונפטרה . כל אלה הביאו את לוץ להחלטה ב- 1971 לעזוב את הארץ ולעבור לגרמניה, לא לפני שנישא פעם נוספת, אך התגרש בגרמניה ונותר חסר כול . בשלב זה, הוא הכיר אישה גרמנייה אשר איתה חי את שנותיו האחרונות . לוץ כתב ופרסם בחוץ לארץ שני ספרים על הקריירה שלו כלוחם : העיקרי נקרא " The Champagne Spy " ( תורגם בארץ לשם "שליחות בקהיר" ) . השני, 1968 : מפגש עם ראש המוסד מאיר עמית ראשון משמאל . נוכחים משמאלו של מאיר עמית וולפגנג לוץ, רעייתו, בעמידה ויקטור לוי ומרסל ניניו, ומשמאלם פיליפ נתנזון, רוברט דסה - אנשי "עסק הביש" . ( ארכיון המל"ם ) גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023
|
|