|
|
Page:9
מבוא | יעל נאות עפרים | 9 של אותה קבוצה שבו נצפו נירוני מראה אצל קופי מקוק בעת שצפו באדם מרים צימוק ( 1992 , . Di Pellegrino et al ) . תוצאות המחקר הולידו גל של מחקרים בתחום האמפתיה וחקר המוח גם בקרב בני אדם ( 2010 Keysers & Gazzola, ) ופתחו צוהר להבנה מדעית של "המעגל האמפתי" – הסבר ביולוגי לשאלה כיצד אדם חווה רגשות של אחרים . מאז מופו אזורים במוח המעורבים בוויסות של למידה רגשית ובקריאת ההבעות הרגשיות של אחרים ( amygdala ) , אזורים המופעלים כאשר אנשים חווים כאב או צופים בכאב של אחרים ( anterior cingulate cortex – ACC ) , וכן מרכז לעיבוד נתונים חברתיים המווסת באופן קוגניטיבי את המודעות העצמית ואת המודעות למחשבות ולרגשות של אחרים ( medial prefrontal cortex – MPC ) . כיום חקר המוח מלמד שאמפתיה היא רב - ממדית ושוזרת ממדים רגשיים וקוגניטיביים ( 2018 Lanzoni, ) . פסיכולוגים חברתיים נותנים לגילויים אלו משמעות מוסרית – עדות לחיווט מוסרי פרו - חברתי . בטסון, לדוגמה, מצא במחקריו האמפיריים מתאם חיובי בין אמפתיה לבין התנהגות פרו - חברתית ; עוד מצא שאמפתיה, ולא אגואיזם, היא המוטיבציה האמיתית להתנהגות אלטרואיסטית, גם אם אינה הבסיס היחיד להתנהגויות מוסריות ( 2011 Batson, ) . עמדה רווחת בקרב חוקרים היא שכאשר אדם חווה את המצוקה של האחר, הוא מוּנע ( is motivated ) להקל אותה ( 2009 Rifkin, ) . מעניין להיווכח שהפילוסוף אדם סמית טען כבר במאה ה - 18 בספרו The theory of moral sentiments ( התאוריה של הסנטימנט המוסרי ) ( Smith, 2012 ) , שהחושים כשהם לעצמם אינם יכולים לדרבן אותנו לגלות מעורבות סימפתית באחרים . כך כתב : "גם כשאחינו נתון במצוקה, כל עוד אנו במצב נינוח, לא יידעו אותנו חושינו באשר לסבלו" ( 11 . p ) . לדידו מה שמאפשר לאנשים להיות מוסריים הוא יכולת הדמיון : "לשים את עצמנו במצבו [ . . . ] , להפוך במידה מסוימת לאותו אדם, וכך ליצור לעצמנו תפיסה של התחושות שלו, ואפילו לחוש, גם אם בעוצמה פחותה, תחושות שדומות לאלו שלו" ( 12 . p ) . אדם סמית זיהה אפוא לפני כמאתיים שנה – זמן רב לפני המשגת האמפתיה – את התופעה על היבטיה הרגשיים והקוגניטיביים ואת הקשר בינה לבין מוסר ותהה על גבולותיה . מה בספר ספר זה מעניק הזדמנות לבחון את האמפתיה שכבר זוהתה והומשגה, על ידי בחינת גבולותיה . במאמר ״פנים רבות לאמפתיה : על מופעיה השונים בשיח הציבורי ועל שימושיה כייצוג חברתי״ הפותח את הקובץ, סוקר ד״ר שמחה שלסקי
|
|