|
|
Page:13
פרולוג | 13 לשעבר נורמן מקליין בספרו עטור הפרסים Young Men and Fire ( גברים צעירים ושרפה ) , הספר שתיעד את האסון . "אילו סוקרטס היה לוחם בשרפה בערוץ מאן, הוא ואנשי הצוות שלו היו נשרפים באש בעודם יושבים שם ודנים 12 בכך . " דודג' שרד לא מפני שחשב לאט יותר . הוא יצא משם בחיים הודות ליכולתו לשקול מחדש את המצב ולעשות זאת מהר יותר . 12 צנחני שרפות שילמו במחיר חייהם מפני שההתנהגות של דודג' נראתה להם לא הגיונית . הם לא יכלו לחשוב מחדש על הנחות היסוד שלהם ולעשות זאת בַּזמן . במצב של מצוקה חריפה, אנשים בדרך כלל חוזרים לתגובותיהם האוטומטיות, 13 יש בכך יתרון, שכן זה מצביע על הסתגלות אלו שהם מורגלים בהן היטב . אבולוציונית, אבל רק כל עוד אנחנו מוצאים את עצמנו באותה הסביבה שבה התגובות האלה היו הכרחיות בעבר . אם אנחנו צנחני שרפות, תגובתנו הרגילה היא לכבות שרפה, לא להבעיר אחת חדשה . אם אנחנו נמלטים על נפשנו, תגובתנו הרגילה היא להימלט מהאש, לא לרוץ לעברה . בנסיבות רגילות, האינסטינקטים האלה עשויים להציל את חיינו . דודג' שרד בערוץ מאן מפני שביטל כהרף עין את שתי התגובות הרגילות . איש לא לימד את דודג' להבעיר שרפת מילוט . הוא אפילו לא שמע על הרעיון ; מעשיו היו אלתור מוחלט . מאוחר יותר, שני השורדים האחרים העידו בשבועה ששום דבר שדומה לשרפת מילוט לא הוזכר בהכשרה שעברו . מומחים רבים בילו קריירות שלמות בחקר שרפות גדולות בלי שהבינו שאפשר להישאר בחיים בעזרת יצירת חלל בתוך הלהבות . כשאני מספר לאנשים על ההימלטות של דודג', הם בדרך כלל מתפעלים מהתושייה שלו בשעת לחץ . זה היה גאוני ! התדהמה שלהם הופכת עד מהרה לדכדוך כשהם מסיקים שרגע כזה של אאוריקה הוא מחוץ להישג ידם של בני תמותה רגילים . בקושי הצלחתי לפתור את התרגיל בחשבון שקיבל הילד שלי שבכיתה ד' . אבל רוב רגעי החשיבה-מחדש אינם מצריכים מיומנות או כישרון מיוחדים . כמה רגעים לפני האסון בערוץ מאן, צנחני השרפות החמיצו עוד הזדמנות לשקול את מצבם מחדש — ואפשרות זו היתה ממש בהישג ידם . ממש לפני שדודג' החל לזרוק גפרורים לתוך העשב, הוא הורה לאנשיו להפיל לארץ את הציוד הכבד שעליהם . במשך שמונה הדקות שעברו עד אז הם רצו
|
|
|