|
|
Page:14
הקדמה כבר רבים וטובים, היצירתיות המיימונית באה לידי ביטוי מהותי ) ולא רק חיצוני ( דרך סממנים אלה — ארגון החומר, ההרחבה והצמצום, עיצוב ההלכה הפסוקה, השימוש במונחים שיש בהם ממד של שיפוט והערכה . מן העיון בחיבור מתברר כי ההעמקה בנושאים אלה, ולאו דווקא פתרונן של 'סתירות' מיימוניות ידועות, היא עבודה ראויה ופורייה . ייתכן כי הלומד יגלה מתחים גם בעיון ספרותי זה ברמב"ם, ופתרון מתחים אלה יתגלה כמלאכה משמעותית לא פחות מהטיפול הקלסי בסתירות 7 המהותיות . דוגמה מובהקת לתהליך ספרותי – תוכני זה היא הצגת דמותו של הנביא בכתביו ההלכתיים של הרמב"ם . בהלכות יסודי התורה הנביא 8 מופיע ומתפקד בעיקר כדמות רוחנית, והמערכת הפוליטית מתבטאת בספר שופטים במוסדות המלוכה, בית הדין הגדול ומערכת בתי הדין בכלל . לפי משנה תורה, אין לנביא אפוא מעמד פוליטי ; תפקיד זה שמור לדמויות אחרות . ברם המעיין בספר המצוות לרמב"ם מגלה מבנה אחר . כאן מובאות הדמויות המנהיגות לפי הסדר הבא : 'מצוה קעב — הציווי שנצטווינו להשמע לכל נביא ] . . . [ מצוה קעג — הציווי שנצטווינו למנות עלינו מלך ] . . . [ מצוה קעד — הציווי שנצטווינו לשמוע לבית דין הגדול' . התבנית ברורה : נביא, מלך וראש בית הדין הגדול . שילוב הנביא בתבנית זו חושף את אופיו המדיני של תפקידו, שהרי מדובר בבניית הסמכות המדינית בישראל . לא זו אף זו : הנקודה המודגשת לגבי דמויות אלה כולן היא חובת ההישמעות והציות, כלומר — הסמכות וחובת המשמעת כלפיה . הנביא הוא אפוא איבר במבנה הפוליטי של האומה, ואופייה הרוחני של דמותו אינו בא כאן לידי ביטוי כלל . אי – אפשר להתעלם מהמתח שבין המקורות שלפנינו . סביר להניח כי הייתה לרמב"ם ראייה כפולה של דמות הנביא : מצד אחד הנביא הוא אישיות בעלת הישגים רוחניים יוצאי דופן, אך מן הצד האחר הוא משתלב 14 Blidstein, ‘Maimonidean Structures of Institutional Authority’, ראו 7 . על מקומו של הנביא בספר המצוות כבר דן ליאו שטראוס במאמרו 126 - 103 . pp ‘The Literary Character of the Guide’, p . 87, n . 156 . ועם זאת, בהלכות יסודי התורה שמורים לנביא גם תפקידים מדיניים, דוגמת הוצאת 8 העם למלחמה . במבנה המדיני של האומה . ועדיין נותרו כמובן חילוקי דעות בין החיבורים :
|
|