|
|
Page:12
ירון עובדיה 12 8 רבים . את המשכה של דתם של הנבטים הערבים ניתן לראות אצל ערביי חצי האי ערב בתקופת הג'אהליה, וכמובן לאחר מכן באסלאם . האל הראשי היה דושרא, ולצידו היו אלילים נוספים, בין השאר אלילות ששמותיהן אללאת, אלמנאת ואלעזא . 9 אלילות אלו היו מוכרות גם בחצי האי ערב כבנותיו של אללה והוקמו להן מקדשים ברחבי 10 כנגד אלילוּת זו יוצא הנביא מחמד באומרו : "תנו דעתכם החג'אז . על אללאת ואלעזא ומנאת, השלישית הנוספת . האם לכם הזכר ולו הנקבה ? חלוקה שכזו אינה הוגנת . אין הן אלא שמות אשר בהם 11 קראתם אתם ואבותיכם" . בשנת 106 לספירה סופחו הנבטים הערבים לאימפריה הרומית והקשרים בין החברה הערבית ‑‑ בדווית לבין האימפריה הרומית המשיכו לתוך התקופה הביזנטית . אז החלה בין השאר תנועת הנזירות . בניגוד לרומאים, הנזירים הגיעו לעומק המדבר ונוצרה אינטראקציה בינם לבין הערבים . במקורות הרומים והביזנטים הערבים נקראים סרצנים או סרקנים . במאה ה ‑‑ 4 שלטה על הסרקנים מלכה בשם מאוויה, וקרב קשה ניטש בינה לבין הביזנטים . אחד המקורות מתאר את הקרב, אך החשיבות במקור זה הוא תיאור הסרקנים : 8 . יזהר הירשפלד, הכמיהה אל המדבר, בקעת ים המלח בתקופת הבית השני , ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, ,2004 עמ' 68 . ראו שם בעמ' 141 מפה של הממלכה הנבטית . 9 . יוסף פטריך, "איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים - הסגידה לאלילי ‑‑ מצבה", בתוך קתדרה ,26 ,1982 עמ' 47 - 104 . ראו את מילות הסיכום של המאמר, שם מראה פטריך את ההמשכיות הנון ‑‑ פיגורטיבית של הדת הנבטית כפי שהיא ניכרת באסלאם . 10 . יוחנן פרידמן, "התקופה הטרום ‑‑ אסלאמית", בתוך לצרוס ‑‑ יפה, חוה, עורכת, פרקים בתולדות הערבים והאסלאם, רשפים, תל אביב, ,1978 עמ' 20 - 21 . 11 . ציטוט הקוראן בעברית לאורך הספר נעשה מתרגומו של אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005 .
|
|