|
|
Page:8
8 הקדמת המחבר להם להשתלב בתהליך ההיסטורי כסובייקטים אחראים הוא מגייסם לחתור אחר ההכרה בערך עצמם וכך, מונע קנאות דווקא . התעוררותה של מודעות ביקורתית סוללת את הדרך להבעה של חוסר שביעות רצון חברתי, בדיוק משום שחוסר שביעות רצון זה הוא מרכיב ממשי של הדיכוי . 2 פחד החופש, שהמתנסה בו אינו מודע לו בהכרח, גורם לו לבעתה, שבחתירתו אחר הביטחון, תובילו לחפש מסתור שאותו יעדיף על פני הסיכונים שבחופש . כדברי הגל : החופש מושג אך ורק באמצעות סיכון החיים ; . . . היחיד שלא סיכן את חייו עלול, בלי ספק, לזכות בהכרה כאישיות מוסרית ( Person ) ; אבל הוא לא מימש את האמת שבהכרה זו כמודעות- 3 עצמית עצמאית . אנשים מודים בגלוי בפחד החופש שלהם רק לעתים נדירות ; על פי רוב, ינסו להסוותו — לעתים שלא מדעת — בהציגם את עצמם כמגיני החופש . הם מְשַׁווים לספקותיהם ולהיסוסיהם דמות של פיכחון עמוק, כראוי לשומרי חופש . ואולם הם מבלבלים בין החופש ובין שימור הסטטוס קוו ; וכך, אם שינוי התודעה מאיים לערער את הסטטוס קוו, הוא נראה כאילו הוא מאיים על החופש עצמו . לא המחשבה והעיון לבדם יצרו את פדגוגיה של המדוכאים ; הוא נטוע עמוק במצבים מוחשיים ומתאר את תגובותיהם של פועלים ( כפריים או עירוניים ) ושל בני מעמד הביניים, שבהם התבוננתי במישרין או בעקיפין במהלך עבודתי החינוכית . התבוננות מתמשכת תאפשר לי לתקן או לחלופין, לאשש את הנקודות המועלות בעבודה ראשונית זו במחקרים מאוחרים יותר . כרך זה עשוי לעורר תגובות שליליות בקרב קוראים אחדים . יש שיתפסו את עמדתי בנוגע לבעיית השחרור האנושי כאידיאליסטית 2 פרנסיסקו וופורט ( Francisco Weffort ) , בהקדמה ל- Educação como prática da liberdade Paulo Freire, Rio de Janeiro, 1967 ( ) . Georg Hegel, The Phenomenology of Mind ( New York, 1967 ) , p . 233 3
|
|
|