|
|
Page:14
14 הקדמה רגשותיו באופן עמוק ככל האפשר, יוכל לתעל אותם לפעולה אדפטיבית, והוא יזהה את הסיבות שגרמו לו להשתמש בהגנות מלכתחילה . בכל טיפול אנו רואים את הרצף הבא : ( 1 ) המטפל מזמין את המטופל ליצור מערכת יחסים קרובה יותר, ( 2 ) מתעורר רגש במטופל, ( 3 ) הוא הופך חרד, ( 4 ) הוא משתמש בהגנות, ו- ( 5 ) הוא חווה סימפטום או את הבעיה שעמה הגיע לטיפול . רצף זה מתרחש בכל פעם שבה תזמינו את המטופלים למערכת יחסים קרובה יותר, עד ל- 150 פעמים בשעה ! מנקודת מבט זו, איננו טוענים שלמטופל "יש" דיכאון . במקום זאת אנו עדים כי ההגנות — הן היוצרות ומקבעות את הדיכאון שלו לאורך כל היום . דבר זה מעניק לנו תקווה . אם אנחנו יכולים לעצור כל הגנה אשר פוגעת במטופל ולעזור לו לראות אותן ולוותר עליהן, הסימפטומים שלו יצומצמו וייעלמו . מנקודת מבט זו, הפרעה להגנות היא מעשה של חמלה כלפי המטופל ( . S Warshow, personal communication ) . שיתוף פעולה עם הגנות המטופל פוגע במטופל . אסביר זאת באמצעות דוגמה . באחד מן הימים מטופלת לא הופיעה לפגישה שלה . תהיתי אם היא מחכה בחדר ההמתנה . יצאתי החוצה והיא הייתה מולי . היא ישבה על הרצפה וחתכה את זרועה עם תער, והביטה בדם, שנטף על ערמת מפיות על הרצפה . לא התבוננתי רק בהגנה שלה — חותכת את עצמה . לקחתי את התער מידה והכנסתי אותה למשרד שלי . כל הגנה היא חתך לנשמה . אם הגנות אלו אינן נחסמות, המטופל עלול למות מוות של אלפי חתכים . במודל זה של טיפול, אנו נוקטים עמדה ברורה עם המטופל נגד ההגנות, אשר גורמות לסבל . תוך כדי עזרה למטופלת בוויתור על ההגנות שלה, אנו עוזרים לה להתקרב אל עצמה ואל חייה הפנימיים . בקיצור, אנו עוזרים לה לגלות חמלה לעצמה באמצעות הפגנת חמלה כלפיה . במכתב לקארל יונג, כתב זיגמונד פרויד : "פסיכואנליזה היא ריפוי דרך אהבה" ( 1994 S . Freud and Jung, ) . אהבה זו היא בעצמה מעשה של אמונה . כפי שמטופל אמר לי, "ראית מי הייתי מתחת לכל הכאוס וההגנות לפני שידעתי שיש שם עצמי המבקש להתגלות . " התבוננות המטפל כל העת בחייהם הפנימיים של המטופלים חוסמת את ההגנות שחונקות אותם . אנו
|
|