sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

13 והנה טוב מאוד הם אף אינם מסכימים על הרבדים השונים שבו . לפיכך נמשכים המאמצים להאיר את רעיונותיו הייחודיים של כל אחד מן המקורות 16 אין להסיק מכך שאפשרהמקראיים ואת הפולמוס שלו עם קודמיו . לעסוק בחקר הסיפור בלא להידרש כלל למחקר הביקורתי . כל שעלינו לזכור הוא שבהתחקותנו אחר רעיונות תיאולוגיים עלינו להתרכז בעיקר בניתוחם של ההקשרים . ניתוח כזה דורש מאתנו להבין את ההיגיון ברצף הסיפור, בפערי המידע, בלשון הלאקונית, בחזרות 17 כמו כן עלינו להבחין ביחס שבין סדרם הכרונולוגיובכפילויות . המגדל . ישנם המטילים ספק בקיומו של מקור מסופוטמי כלשהו לסיפור מקראי זה . ראו להלן פרק 4 והערה 25 שם . 16 . ראו בייחוד ) 1964 ( Schmidt, Schöpfungsgeschichte . בעקבותיהם של Stade ) 1905 ( ושל ) 1906 ( Schwally , שממצאיהם פותחו לחלוקה מדויקת יותר של יחידות ספרותיות בידי ) 1920 – 1919 ( " Morgenstern " Creation Story וכן בידי ) 1924 ( " Lambert " First Chapter of Genesis ואחרים . Schmidt מפריד בין Wortbericht ובין Tatbericht ( היינו בין הדיווח שבמאמר, המבוסס על הנוסחה הפותחת ב"ויאמר" ) , ובין Tatbericht ( היינו הדיווח שבעשייה, המוגדר ב"ויעש" או "ויברא" ) . הראשון מזוהה כרובד האחרון של המחבר הכוהני, ונתפס כמשקף את פולמוסו של המחבר עם הרובד המוקדם יותר, של היהוויסט, שהשתמש באמצעים הספרותיים ובנוסחות של ה – Tatbericht . הרובד הבסיסי הקדום מתגלה אפוא בפסוקים ,1 ,2 , b 4 7 ( בתרגום השבעים 9 ) ,12 ,16 ,21 ,25 26 - a 27 . את תפיסה זו של שמידט דחה , 100 – 94 . Westrmann, Genesis ( 1984 ) pp אף על פי שגם הוא ( שם, עמ' 141 ) מכיר בכך שבפסוק 24 ניכרים סימניו של דיווח העשייה ( Tatbericht ) . כמו כן ראו הנ"ל 19 – 16 . Erträge ( 1972 ) pp . אולם בניתוח מפורט של פורמולות כגון "ויהי כן", ) 1975 ( Steck, Schöpfungsbericht מסיק שאין ראיה מוצקה לקיומם של שני מקורות עצמאיים . לטענתו מבחינת תולדות המסורת בראשית א – ב a 4 היא יחידה ספרותית אשר כל חלקיה שווי משקל . את הנחה זו בחן מחדש ) 1983 ( Zenger, Gottes Bogen , ולטענתו שיטתו של העורך הכוהני גורמת לאיחודם של הגושים הספרותיים הנפרדים לכדי יחידה אחת, אף שבמקורן ייצגו תפיסות תיאולוגיות נפרדות . 17 . לסקירת גישות ולעיון במבנה החזרה במקרא ראו הפולמוס בין שטרנברג, "מבנה החזרה בסיפור המקראי" ( 1977 ) ובין הופמן, "בין קונוונציה לאיסטרטגיה" ( 1979 ) . כמו כן ראו אמנות הסיפור במקרא ( תשלח ) ; גלנדר,

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help