|
|
Page:14
14 אירית בן עטר כהן מיקום מורכב : היא מגדירה אותו בעת ובעונה אחת הן כמקור של המערכת הנפשית הניצבת במרכז השיח הפסיכואנליטי והן כתוצר שלה . מצד אחד הגוף מוגדר כמסד הביולוגי של המערכת הנפשית ( "האני הוא לכל לראש מהות גופנית", פרויד תשכ"ח [ 1923 ] : 2 אבל מצד אחר הגוף מובן כתוצר של החוקיות הפסיכולוגית 148 ) , ( לדוגמה, "בפרקטיקה הפסיכואנליטית אנו ניצבים תכופות לפני דרמות גופניות, המאותתות על קיומן של דרמות נפשיות בלתי נגישות - כלומר בלתי ניתנות לביטוי - שכן הגוף, בדומה לנפש, כפוף לאותה נטייה של חזרה כפייתית" [ repetition compulsion ] - מקדוגל, 1998 [ 1989 ] : 51 ) . קריאתי תמשיך ותחשוף את הופעת הגוף בשיח הפסיכואנליטי בשני מופעים קוטביים - כמטפורה וכסימפטום - שברוב המקרים דחקו אפשרויות הופעה נוספות, שכן היא לא הותירה להם מרחב לנוכחות . כשהגוף צץ שלא כסימפטום, כלומר כשהוא אינו מייצג מסר מנטלי, הוא נדחק אל מחוץ לשיח : מקצת הסובלים מסימפטומים פסיכוסומטיים אינם מודעים כלל לכאב נפשי כלשהו, [ . . . ] חולה הטוען בתוקף שהוא סובל סבל גופני בלבד ואינו מגלה שום מודעות לסבל נפשי, הגיע כנראה אל הכתובת הלא נכונה ( מקדוגל 1998 : 11 ) . או אל מה שמוגדר התחום המפוקפק של הפסיכוסומטיות : מחלות פסיכוסומטיות קשות [ . . . ] נתפסות לעתים קרובות על ידי פסיכואנליטיקאים כתחומים מפוקפקים . כאשר הן מופיעות בכל זאת באנליזה, האנליטיקאי נוטה תכופות להתעלם מן האפשרות הפרשנית הטמונה בהן ( שם : 15 ) . 2 . בתרגום לאנגלית : "The ego is first and foremost a bodily ego" ) Freud 364 : ] 1923 [ 1991 ) .
|
|
|