|
|
Page:10
דני פילק 10 בפרק השני של הספר, אינני רואה בפופוליזם תופעה המאפיינת באופן בלעדי את החברות הפריפריאליות והפריפריאליות למחצה, אך הוא בעל משקל מיוחד בחברות אלה . לכן מרכזיותו של המושג פופוליזם בספר נובעת גם היא מאימוץ נקודת ראות סמי – פריפריאלית . עם זאת, הן המושג פופוליזם והן המושג הגמוניה אינם מתארים היום תופעות סמי – פריפריאליות בלבד . השדה התיאורטי שהמושג הגמוניה פותח משמש להסבר תופעות רבות גם במדינות המרכז . המושג הגמוניה אומץ בהתלהבות על ידי העולם המחקרי והאקדמי במרכז, לעתים עד כדי טשטוש משמעותו . התופעות הפופוליסטיות אף הן אינן מוגבלות היום לפריפריה . צמיחתן של תנועות פופוליסטיות ימניות רדיקליות היא אחת התופעות המרכזיות בפוליטיקה האירופית בשנות ה – 90 של המאה הקודמת . שני המושגים, הגמוניה ופופוליזם, שנולדו בסמי – פריפריה, יכולים להסביר היום גם תופעות המתרחשות במדינות המרכז . אולם נקודת הראות הסמי – פריפריאלית היא חלק מהגנאלוגיה של שני מושגים אלה ותורמת לייחודם ההסברי . נראה שבאופן בלתי נמנע, הבחירה במושגים הגמוניה ו פופוליזם כבסיס להתבוננות בחברה הישראלית איננה בחירה אינטלקטואלית בלבד . לעובדה שנולדתי וגדלתי בארגנטינה יש השפעה משמעותית על התמקדותי בשני מושגים אלה . התנועה הפרוניסטית, אחת הדוגמאות הקלאסיות לפופוליזם, היא התופעה החברתית – פוליטית המרכזית בארגנטינה של המחצית השנייה של המאה ה – 20 . מורכבותו של הפרוניזם, השילוב בין הכלת קבוצות מודרות בתנועה לבין המאפיינים האוטוריטריים של אותה תנועה, הצלחת הפרוניזם לשמר את כוחו בקרב הקבוצות המודרות לאורך זמן — כל אלה מאפיינים שמעלים שאלות רבות באשר לעצם התופעה הפופוליסטית ובאשר למידת הרלוונטיות של המושג פופוליזם גם בחברות אחרות שמתנהלים בהן סכסוכים סביב הכלתן של קבוצות מודרות . הגותו של גרמשי באשר למושג הגמוניה הייתה לאחד הזרמים המרכזיים של המחקר החברתי ושל הניתוח הפוליטי המרקסיסטי בארגנטינה של שנות ה – 60 וה – 70 . ארגנטינה של אותן שנים הייתה מדינה סמי – פריפריאלית קלאסית ; רחוקה ממרכזי הכוח והשליטה,
|
|
|