|
|
Page:13
מבוא 13 המזרח תיכונית במציאות שהיו בה גם כמה אפשרויות לזהות קיבוצית, ו'עשו שימוש במרכיבים השונים של זהותם בהתאם למערכים השונים שחיו בתוכם' . דבריה בפרק זה מציגים במידה רבה את עיקרי תפיסת המחקר שלה, ומתווים לא רק תוכנית מחקרית לתולדות התרבות היהודית בארצות המזרח אלא גם את יעדי המחקר שלה עצמה . פרק שני בספר זה מביא את המבוא לספרה העברי של דרורי, שיצא לאור בשנת 1988 והמבוסס על עבודת הדוקטור פורצת הדרך שלה . הנושא המרכזי בספר ובפרק זה הוא ראשית המגעים בין הספרות היהודית לספרות הערבית בימי הביניים . הטקסטים המוקדמים ביותר שהגיעו לידינו, המעידים על מגע זה, נכתבו בספרד, במחצית השנייה של המאה העשירית ( דונש בן לברט ומנחם בן סרוק ) , והם כבר נושאים חותם ברור של דגמים ספרותיים מהספרות הערבית ; טקסטים קדומים במקצת, נכתבו במזרח בראשית המאה העשירית, אינם נושאים שום סימנים של דגמים ערביים . כיצד ניתן אפוא להבין את מהלך ההתפשטות של קליטת הדגמים הערביים אל תוך הספרות היהודית ? האומנם החל תהליך זה בספרד, ומשם עבר למזרח כעבור כמה עשרות שנים ? ההבדלים בין ספרד למזרח היו ידועים במחקר והוסברו בשיקולים פוליטיים וחברתיים ; לעומת זאת דרורי מבקשת למצוא את ההסבר במערכות הספרותיות עצמן . לשיטתה כוללת המערכת את כל הפעילות הספרותית הקיימת בראשית המאה העשירית ( הלכה, מדרש, מיסטיקה, מסורה, דקדוק, פרשנות מקרא, משלי חכמה, השגות, פיוטים ואיגרות ) ובכל השפות שהשתמשו בהן : עברית, ערבית - יהודית, ארמית ופרסית - יהודית . היא כוללת ספרות רבנית וקראית כאחד . את ההסבר לראשית המגעים היא מחפשת תוך התבוננות במכלולים השונים, בהם היא רואה איברים שונים בעלי תפקידים שונים, במערכת הכוללת . הפרק השלישי בספרה של דרורי מוקדש לנושא מרכזי שהיא עוסקת בו : תפקידה של הספרות הקראית בתולדות הספרות היהודית במאה העשירית . מאמר זה, תחת הכותרת 'על תפקידה של הספרות הקראית בתולדות הספרות היהודית במאה העשירית', התפרסם בדפים למחקר בספרות, 9 ( 1993 — 1994 ) , עמ' 101 — 110 . במאמר — ובספר זה כולו — דרורי קוראת תיגר על עצם ההגדרה 'ספרות עברית בימי הביניים', הכוללת רק טקסטים בעלי מאפיינים פואטיים מובהקים כמו פיוט ומדרש . לדידה צמצום זה הוא בעייתי במיוחד בבדיקת ראשית המגעים של הספרות העברית עם הספרות הערבית, לנוכח זמני ההיקרות של דגמים ערביים בספרד לעומת המזרח . כדי להתגבר על הבעיה, המחברת מציעה, בהתאם למיטב המסורת של הרב - מערכתיות, לבדוק את המערכת הספרותית כולה, כלומר מכלולים שונים הנמצאים ביחסי מדרג של מרכז ושוליים, טקסטים קנוניים ולא - קנוניים . היא מבחינה בין שני מכלולים עיקריים : הספרות הרבנית והספרות הקראית . כל אחת מהן עצמאית וכל אחת מהן מבקשת להשפיע ולקבל
|
|