|
|
Page:13
הקדמה 13 הללו . הם טוענים שאחוז אחד השיג את 99 האחוזים הנותרים, שתושבי הערים גברו על האמריקאים הכפריים ושמשרות הצווארון הלבן גברו על משרות הצווארון הכחול . רדוקציוניזם כלכלי כזה נראה שגוי . מעמד הביניים הגבוה בארצות 10 ניידות הברית צמח מ- 12 אחוזים ב- 1979 ל- 30 אחוזים ב- 2014 . ההכנסות בארצות הברית לא השתנתה במידה רבה מאז שנות השבעים של 11 אמריקה ראתה תקופות כלכליות קשות בהרבה — בעת המאה העשרים . כתיבת שורות אלה אנחנו חיים באבטלה של ארבעה אחוזים, עם רווחי שיא בבורסה . אפילו השפל הגדול לא קרע אותנו לגזרים כפי שקורה היום — והכלכלה שלנו צומחת בהתמדה מאז 2009 . שינויים כלכליים הם כוח קבוע בחיים האמריקאיים, עם מגמת עלייה ארוכת טווח בקרב כל האוכלוסיות . ההבדל הוא הקיטוב החברתי שלנו, ולא הארנקים שלנו . מה באשר לגזע ? על פי השקפה זו, הקונפליקטים הפוליטיים שלנו הם ביטוי לפצעים גזעיים עמוקים יותר שנפתחו מחדש בשנים האחרונות . מי שמשמיע את הטיעון הזה בלהט רב הוא טא נהסי קואטס, שטען שברק אובמה היה התקווה הטובה ביותר והאחרונה של אמריקה השחורה ( ״המגן הגדול של דמיון השחורים, של חלומותיהם ושל האפשרויות 12 ) , ושנשיאותו של דונלד טראמפ מייצגת את הנקמה של שלהם . ״ אמריקה הלבנה . ״בעיניו של טראמפ, הזהות הלבנה איננה תיאורטית או סמלית אלא עצם הליבה של כוחו,״ כתב קואטס לא מזמן . ״טראמפ איננו ייחודי בכך . אבל בעוד שקודמיו נשאו את הזהות הלבנה כקמע של ייחוס, טראמפ פתח את הקמע הזוהר ושחרר את האנרגיות המפחידות 13 בהתייחסו לאמריקאי השחור, אמר קואטס את הדברים הבאים : שלו . ״ ״נגזר עליך להיוולד לגזע שבו הרוח תמיד נושבת נגדך וכלבי הציד תמיד בעקבותיך . . . ביזת החיים השחורים הוטמעה בארץ הזאת מינקות ותוגברה שוב ושוב לאורך ההיסטוריה שלה עד שהיתה לנכס משפחתי, לאינטליגנציה, לחוש, לברירת מחדל שאליה, לרוב עד סוף ימינו, אנו 14 נידונים לשוב . ״
|
|
|