|
|
Page:290
את - שכזאת ומכה אי-נוחות עליהם שלח העולם שריבון המסכנים, הפולנים על כנה עם מאשר יותר, ערוך לאין משופרים לאל, תודה הם, הערבים עם יחסינו היהודים . שאלת מסכן עם יותר . עוד רב ובחשק קרובות לעיתים גורלם על נאנחים אנו כן על הפולנים- הם הרי הערבית- הטריטוריה מן חלק בעצם הריהי ארץ-ישראל - אנחנו אומרים בעלי-הבית . . . שם להיות ומבקשים באים אנחנו ולפתע הרבה, שנים זה שם חיים ערבית, ששפתם שבטים, אחרות . קצת בעיניים זה מצב של המוסרי הצד על מסתכל אנוכי אלג׳יריה תוניס׳ טריפולי, מצרים, חג׳אז, תימן, ארם-נהריים, ערב, בסוריה, מחזיקים להזין וטדיו רוסיה ) , ( בלי כולה באירופה ערב ) ( בלי שגודלו שטח, אותו כל על ומרוקו . העם מתייצב השני ומהצד מיליונים . 35 בן גזע ברחבות התפשט — בני-אדם, מיליארד לארץ-ישראל, שואף הוא משלו- פינה לו אין כולה תבל שבכל וחסר-בית, נרדף היהודי, העל התפקיד בל שגדול, מה כל שמופלא, מה שכל ומשום — משלו בית לו שאין משום בהשוואה שלו . רוחו פרי אלא איננו כולו, העולם בתולדות שיחקה שארץ-ישראל אנושי׳ חלק מאשר יותר מהווה ארץ-ישראל אין ערביים, שבטים על-ידי התפוס כולו, לשטח בשאלות משנוגעים מוסר, על ברצינות לדבר אפשר עוד בימינו אם יודע, איני למאה . אחד ייקרא, מוסר זה האם ? מוסר זה מה : לשאלכם לי הרשו-נא אז — אפשר אם אך כאלו . שהאדמה, הוא, מוסרי האם מעטי רק — הזולת וברשות הרבה, יש אחד של שברשותו לעבד מסוגל אינו שאפילו אחד, עם של בידיו עצומות בכמויות מצבטרת החיים, יסוד זה ומאחורי לא-לו, במקומות בדרכים, ככלב ותועה נע-ונד אחר עם זמן ובאותו — אותה י שכזה מוסר מין צמח היכן המיוחלים ? המדבריות אל רבה, בקנאה נפשו, יוצאת הגדר - בידינו כשחרבנו ארץ-ישראל, את לכבוש יצאנו אילו אף י מוסר לזה לקרוא אפשר כיצד הנוטל מבקש-הנדבות, הוא שצודק כשם ואדם׳ אלוהים בעיני היינו צודקים אז אפילו בין שביחסים המוסר אותו בעצם הוא העמים בין יחסי-הקרקע של המוסר העשיר . מן לא שאין מי תובע ואז הגדול, היובל בא לזמן מזמן התורה : אומרת ועליהם יחידים, מרובעים . מילין 000,000 . 2 של שטח במקום דיו . אדמה לו שיש מי אצל חלקו את אדמה, בעולם תהיה זה למעשה תודות אבל מרובעים, מילין 1,900,000 של שטח הערבים יתפסו פתרונה . אל תתקרב ההיסטוריה של ביותר הכאובות השאלות ואחת יהודית, מדינה אותם ידקחו שלא לדרוש, המלאה הזכות בארץ-ישראל שיחיו ערבים, לאותם כמובן, די יש משם . אותם לדחוק מתכוון אינו ואיש ויכוח, לכל מחוץ זה אחר, עניין זה משם . - - - - - - בארץ-ישראל . מקום המדיניות בשדה לדאוג ומיותר, נאיווי עניין זהו שכיום הטוענים׳ אותם עם איננו חלקי ואינו לו אסור ישראל עם ואולם ; בו מתחשבים אינם העולם שליטי ברור, המוסרי . לצד כאשר ניצבים, אנחנו זו קרקע על הזכות . קרקע את ובדרישותיו, בהופעותיו לזנוח, יכול בשם שלנו, ההיסטוריה כל בשם עתידנו, ארץ את לידינו למסור העולם, מן דורשים אנו העולם . של מצפונו על הרובצת מצרים, לה שאין אשמה אותה בשם שלנו, חיסורים כל I ® 1916 . 5 . 10 טריבונע", "די עטיק", און ( "ציוניזם 290 וציונות מוסר
|
|