|
|
Page:55
נקרעה, שהשותפות והבולטת, החדה העובדה את קולוניאלית תודעה בעלי העמים יסודות כל ללא בארץ-ישראל תקועה שאנגליה עוד ; קיים אינו האידיאליסטי שהצעיף ומכוער ערום הכיבושים . שאר ככל כיבוש אלא זה אין — ״קדושה״ כל ללא מוסריים, רק אם אי-שביעות-רצוננו, של הוכחה כל אירלאנד . של או הודו של הכיבוש כמו בדיוק "תיאבון" . מעורר של התפקיד את תמלא הכללית, תשומת-הלב אל להגיע חזקה די תהיה תתפתח הפעולה — ! ״ וקח ״בוא אלמוני לנשיא או פלוני למלך לומר צריכים אנו אין כן על אשר עד ליום, מיום ותעצום תגדל השאר כל ושל ואלמוני פלוני של התאווה עצמה . מכוח בהזדמנות ארץ-ישראל את לחטוף נכונות : המלחמה לפני שהיה כפי מצב-דברים, יילצר שוב האינט את יותר הולמת המושטות הידיים מן איזו בדבר, להרהר הזמן יבוא אז הראשונה . מצידנו . דווקא תבואלא כזה למשא-ומתן היוזמה ואולי ; שלנו רסים זה הרי מאנגליה : אי-שביעות-רצוננו של הוכחות יותר האפשר ככל לעולם לספק — אחת למטרה עתה לשאוף אנו חייבים זו מסיבה המדיני . בשטח העיקרי התפקיד עכשיו ועם אנגליה עם שלנו הקונפליקט את האפשר ככל לחדד : ובשיטהחשבון מתוך בקרירות, יחיד שלב בכל נפסיד אם או נזכה אם כלל, חשוב לא ופה האנגלית . האדמיניסטראציה וכר . וכר הסרטיפיקאטים למספר בקשר לנו יוותרו אם — מתמיד קונפליקט אותו של בארץ- המצב כי ידע, שהעולם אחד : דבר רק לנו חשוב המדינית הבחינה מן לאו . אם מצויה שוב וה״סחורה" ה״קדושה", נעלמה כי נשברה, השותפות כי בריא, איבו ישראל יותר, מר יהיה שהקונפליקט ככל לאבד : מה כאן לנו אין מדינית מבחינה העולמי . בשוק לעתידנו . ייטב כן © ) 18 — 1932 . 3 . 20 ״הייגט״, ל׳אריענטאציע", * שתי לה ג□ כי האזהרה, אתבריטניה באוזני ז׳בוטינסקי השמיע כך כדי תוך עלינו, היא שלה כשהאוריינטאציה היהודים, אתנו, שתלך או : ת 1 אלטרנאטיו במהרה עצמה למצוא גורלה שנחרץ או — עצמה שלה האינטרסים לטובת השפעתה ותאבד כולה אירופה תגורש ועימה הזה, האיזור מן לגמרי מוצאת : זו בפו-וגנוזה ז׳ צדק כמה עד היום, להדגיש צורך אין העולם . של זו בפינה בארץ-ישראל, פה, חשובה : אמת הוא וגם עתה, עד אותו ביארנו שלא דבר, עוד יש הוא ברור הערביות הארצות של עתידן מפה . תלך או עימנו, שתלך או — אנגליה מתחת תשתחררנה זו אחר בזו ובאש, בדם או במשא-ומתן במאוחר, או בהקדם בעינינו : ושעל צעד בכל — אירופה ולא הן ותמשולנה בחופש, הן חייהן ותחיינה אירופה מרות כבר שהוא עתיד מצרים, של עתידה זהו גבולן . יגיע אליה אשר התיכון, הים גדת של וגם במאוחר . או בהקדם שכניה, כל של עתידם וזהו ובימינו, לפנינו להתגשם מתחיל לו שאין עם, בארץ ירבה לא אם ממצרים, נדחתה כאשר אנגליה, תידחה מארץ-ישראל וההכרחי ביותר הבטוח הוא הזה ההיגיון החיים, הגיונות מכל הערבי . הגזע בתנועת חלק אוריינטאציה 55
|
|