|
|
Page:378
עליון . חוש יותר, עוד גדולה חכמה לפעמים יש אולם סקרנות, - הוא יקר דבר ההגדה הסיבות את לדעת חוקר ואינו מאליו, המובן כדבר העבר, מתוך משהו אדם נוטל שבכוחו יתירים . בדיבורים להפחידה ולא עליה לשמור יש - כזאת חכמה התוצאות . ואת נפש מר- אותו זהו האפור . האיש של היא, ההמונים בן של תכונתו על-פי-רוב, זו, חכמה סת״ם, סופר הסמרטוטר, בתים, פתחי על ביצים המוכר החייט, הסנדלר, דל-מראה, לו, נותרו שעדיין הממורטטות, הרתמות אותן בכל המושך המשולח, הזעיר, החנווני "בונצי-השתקן" זהו הרי בתי-הכנסת . את הממלאים הם אלה — שבת בליל אך ונאנק, נאנח בשר ממציא הגלות, סבל כל את שכמו על שנושא פרץ, של סיפורו מתוך המפורסם אובד, ואינו לאבדון הולך הוא מת, ואינו גוסס הוא לפרעות . וגם להגירה גם אדם מתוך נפש, ׳שוויון מתוך הדעת, בהיסח כמעט אבותיו, בהן שדבקו כשם ת 1 במצו ודבק הוא, אכסטאזה . כל על עולה והיא אפשר אלוהיםשבעיני שבתת-ההכרה, אמונה אותה עיקרי ונושא עם-עולם של עמוד-התווך הואהוא לשאול", יודע "שאינו הזה, ההמונים בן שלו . בנצח שיחשה מוטב לדעתי אך שואל . שאינו מה כל על זה לבן לספר עליך המסורת לפי הנאמנים מן שהוא זה, בן של מצחו על — ודברים אומר בלא - ינשק רק האב, גם פיהו . בשפתי עליו מדבר הוא ואין הקודש, שומרי מכל ביותר ) 129 — 128 ׳ עמ ״פליטינים״, כרך בנים״, ( ״ארבעה - V משו□ ג□ בה היה המעורבת" היהודית ב׳יסוכנות ז׳בוטינסקי של מלחמתו וכוח-הכרעה סמכות ומסירת העשיר העדפת נגד מחאה של המוסרי היסוד שאמנם העני, חשבון על — בלבד החומרי עושרו הוא המדומה כוחו שכל למי : ובתקווה באמונה בהתלהבות, ברעיון, עשיר הוא אך לו, אין מטון הרצל . תיאודור של העל-אנושית דמותו העבר מן ומזהירה עולה כן הימים, שעוברים כל 5 אביונים, אותם אתך, ילכו עניים רק אותו : הזהירו צד מכל בדלפונים . האמין האמן הוא והאמריקניים . הצרפתיים הגרמניים, ה״גבירים" אצל נדבות לאסוף צריכים למענם אשר מפאת באדמה" "מונחים כשה״גבירים" עכשיו, העניים . עם זאת אעשה בסדר, : השיב והוא זאת בכל הם וארגוניהם הדלפונים, הם הרי הכללי, והחרם הפוגרומים הפיננסי, המשבר ודוגמה נם הוא בארץ-ישראל שלהם והיישוב ו״אליאנס", יק״א מאשר יותר עשירים היהודי, ובאידיאל היהודית בלאומיות להכיר העולם את אילצו והם המיישבות, האומות לכל — התרבותי בעולם המדינאים גדולי של שמותיהם עם יחד מצוטטים מנהיגיהם ושמות "רבני-המחאה", של שמותיהם היו מה אותם, ושאלו יהודים מניין אתם קבצו ועתה יזכור . לא הזה המניין מכל ואיש גדול העליז . ה״קבצן" שיר הימנון : ■וכותב מתיישב הייתי יהודי, משורר הייתי אילו שלא עליז, שיהיה אחד : בתנאי אולם — ה״קבצן" מעלתו הוד ה״קבצן", הוא ועצום ירא שלא "מלמעלה", למנהיגים יצפה ולא בעצמו, האמונה את יאבד שלא ידיו, ירפה 378 עניים
|
|