|
|
Page:13
ממצאים עיקריים 13 כמחצית מהמרואיינים ( % 5 . 51 ) השיבו כי יש די הרבה או הרבה מאוד שחיתות במערכת המשפט הישראלית, לעומת % 40 שהשיבו שכמעט או כלל אין בה שחיתות . בימין הרוב סבורים שיש בה שחיתות ( % 61 ) , לעומת מיעוט במרכז ( % 38 ) ובשמאל ( % 18 ) . % 40 מהמדגם סבורים שכוחו של בית המשפט העליון חזק מדי, כשליש סבורים שכוחו מתאים ( % 33 ) , ו- % 14 סבורים שכוחו חלש מדי . בשמאל ובמרכז התשובה הנפוצה היא שכוחו מתאים ( % 56 ו- % ,41 בהתאמה ) , ובימין - שכוחו חזק מדי ( % 57 ) . % 36 מהמרואיינים סבורים שהחלטותיהם של השופטים מושפעות במידה רבה מעמדותיהם הפוליטיות, ועוד % 28 סבורים כך במידה בינונית . כמחצית מהמרואיינים מסכימים עם הטענה שבג"ץ מתערב יותר מדי בהחלטות הממשלה ושריה ( % 52 ) ; מנגד, למעלה משליש אינם מסכימים עם טענה זו ( % 36 ) . הסכמה זו רווחת יותר בקרב החרדים והדתיים ( % 82 ) ובימין ( % 69 ) . פרק 7 : הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה בינלאומית בחנו את הציונים של מדינת ישראל לשנת 2020 ( שכן המדדים מחושבים תמיד לשנה שחלפה ) ואת מיקומה ביחס לשאר מדינות העולם וביחס למדינות OECD-ה ב- 15 מדדים בינלאומיים . בהשוואה ל- 2019 השתפר מיקומה של ישראל ביחס למדינות העולם ב- 3 מהמדדים ( השתתפות פוליטית, שוויון דמוקרטי, חלוקה שוויונית של המשאבים ) , ב- 6 מדדים המיקום שלה זהה לזה של השנה הקודמת ( זכויות פוליטיות, זכויות אזרחיות, דמוקרטיה דיונית, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה ) , וב- 6 אחרים חלה ירידה ( חופש העיתונות, הקול האזרחי, השתתפות אזרחית, תרבות פוליטית דמוקרטית, תפקוד הממשלה, שליטה בשחיתות ) . כאשר משווים את הציונים של ישראל ב- 2020 לציונים הממוצעים שלה בעשור הקודם ( 2010 – 2019 ) , התמונה המצטיירת היא של ירידות : רק בשני מדדים הציון של ישראל ב- 2020 גבוה מהממוצע של העשור הקודם – במדד ההשתתפות הפוליטית חלה עלייה דרמטית בציון של ישראל ( % 9 . 8 + ) , ובמדד תפקוד הממשלה חלה עלייה קלה ( % 5 . 0 + ) . לעומת זאת, ב- 12 מהמדדים הציון השנה נמוך מהממוצע בעשור הקודם, והירידה החדה ביותר היא במדד השליטה בשחיתות ( % 2 . 9 - ) , במדד הזכויות הפוליטיות ( % 3 . 7 - ) ובמדד החלוקה השוויונית של המשאבים ( % 6 . 3 - ) . במדד התרבות הפוליטית הדמוקרטית לא חל שינוי ב- 2020 בהשוואה לממוצע של העשור שקדם לה . מתוך כלל מדינות העולם ישראל נמצאת גם השנה בכל המדדים שנבחנו במחצית העליונה של המדרג, וב- 8 מהם אפילו ברבעון העליון . לעומת זאת, בהשוואה ל- 38 מדינות OECD-ה גם ב- 2020 רק במדד אחד ישראל ניצבת בחצי העליון של המדינות ( השתתפות פוליטית ) , ב- 6 נוספים היא ברבעון השלישי, וב- 8 המדדים האחרים היא ברבעון התחתון .
|
|