sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:15

 מחצית מהמרואיינים התנגדו לשלם מיסים גבוהים יותר גם אם מובטח שהם ישמשו לצמצום הפערים החברתיים- כלכליים במדינה . % 37 הסכימו להצעה אבל התנו את הסכמתם בגובה תוספת המס . רק % 13 תמכו בה ללא תנאי . התמיכה בהצעה במדגם היהודים חזקה יותר בשמאל מן התמיכה במרכז ובימין .  שאלנו אם יש לחייב בחוק חברות פרטיות ליישם אצלן מדיניות של שילוב עובדים מקבוצות מוחלשות : נשים, חרדים, אנשים עם מוגבלות גופנית או נפשית, ערבים אזרחי ישראל, אנשים מעל גיל 50 . במדגם היהודים היה רוב לתומכים בחקיקה שכזו עבור כל אחת מהקבוצות . תמונה דומה התקבלה גם במדגם הערבים, חוץ מאשר כלפי קבוצת המוגבלות הנפשית — לגביה פחות מ- % 40 מן המרואיינים תמכו בחקיקת החוק .  בראש סולם המתחים בחברה הישראלית ניצב גם השנה במדגם היהודים המתח בין ימין לשמאל לעומת המתח בין יהודים לערבים, שהוגדר על ידי המרואיינים הערבים המתח העיקרי .  התפיסה הרווחת היא שמשבר הקורונה שיפר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אבל השפיע לרעה על מערכות היחסים בין חרדים ללא- חרדים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה . פרק 7 : הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה בינלאומית בחנו את הציונים של מדינת ישראל ואת מקומה ביחס לשאר מדינות העולם ולמדינות OECD-ה ב- 15 מדדים בינלאומיים .  בהשוואה לשנה שעברה מקומה היחסי של ישראל השתפר ב- 5 מהמדדים ( שוויון דמוקרטי, השתתפות אזרחית, דמוקרטיה דיונית, תפקוד הממשלה, חלוקה שוויונית של משאבים ) ; חלה ירידה ב- 3 מדדים אחרים ( זכויות פוליטיות, שליטה בשחיתות, תפיסת השחיתות ) ; ובכמעט מחצית מהמדדים לא חל שום שינוי ( זכויות אזרחיות, חופש עיתונות, ייצוג ואחריותיות, השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית דמוקרטית, שלטון החוק, איכות הרגולציה ) .  התמונה המעורבת של הדמוקרטיה הישראלית עולה גם מהשוואה של ציוני השנה לציונים שקיבלה ישראל בעשור האחרון, כלומר יחסית לעצמה . מצד אחד, ב- 3 מדדי הזכויות והחירויות הדמוקרטיות הציונים השנה נמוכים מן הממוצע בעשור החולף ( בולט לרעה מדד הזכויות הפוליטיות — ירידה של 20 מקומות בתוך שנתיים ) , וכך גם ב- 2 מדדי השחיתות . מנגד, חלה עלייה ב- 2 מדדי המשילות, ב- 4 מ- 6 מדדי התהליך הדמוקרטי, וכך גם במדדי הרגולציה והחלוקה השוויונית של המשאבים .  מתוך כלל מדינות העולם ישראל נמצאת גם השנה בכל המדדים שנבחנו בחציון העליון, וב- 8 מהם אפילו ברבעון העליון . לעומת זאת, בהשוואה ל- 37 מדינות OECD-ה ישראל נמצאת השנה ברוב המדדים בתחתית הרשימה . ממצאים עיקריים 15

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help