|
|
Page:5
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 5 בן-ישראל וניכרת בו מיומנותו באומנות הסיפור ובניית מתח בקרב מאזיניו . הניסיון ככלי שיפוטי "באתי ! כל הצריף היה גדוש בארגזים מלאי 'נרות' ( באותם ימים, הפלטים של הטלפרינט רים כונו 'נרות' ) . הבנתי שייקח שנים לעבור על - כל החומר, נדרשו כעשרים איש למשימה . ברק הציע לבן-פורת לאתר כאלה שהיו ללא תפקיד . הוא גייס אותי ועוד ארבעה" . אתנחתא קצרה, "זה היה חומר הגלם לספר הראשון שכתבתי אז, 'דיאלוגים על מדע ומודיעין' . . . ספר ההמשך היה 'הפילוסופיה של המודיעין' " . הוא חוזר לסיפור על בן-פורת, "השאלה הבסיסית שבה פתחנו היא : מתי הגיעה ההתרעה ? היו לנו הקלטות רלוונטיות . התחלנו בסיפור על 'ידיעת הזהב' שהגיעה לפנות בוקר ( ביום שישי, יום לפני פרוץ המלחמה ) . בדקנו איך היא הגיעה מאשרף מרואן ומצאנו כי פרדי עיני , ראש הלשכה של צבי זמיר , ראש המוסד, הוא ששלח את הידיעה . מרואן היה בלשכת הנשיא [ במצרים ] ושידר את מילת הקוד למלחמה מיידית שלושה ימים לפני ולא בלילה לפני . . . בן-פורת העלה את ההשערה ( שהתבררה כלא נכונה ) שהייתה הסכמה בין זמיר לאלי זעירא להסתיר את האירוע . האמירה עברה מפה לאוזן וכל הארץ ידעה . . . זמיר תבע את בן-פורת וזכה בהתנצלותו" . בן-ישראל חקר את המסמכים . הוא ניסה להבין את מהותה של הטעות בסביבה של חוסר ודאות, המחזקת את האפשרות לטעות, "ב- 38' לא יכולתי לפרסם את מה שידוע היום, ולכן בניתי ( בספר הראשון ) כעין סדרה של דיאלוגים בין קצין בכיר לפילוסוף הנשוי לפסיכולוגית . . . הדיאלוג הוא אמצעי לדיון, אבל קשה להסיק ממנו שורות תחתונות . לכן, השלמתי את ההס ברים בספר השני" . - בן-ישראל דואג להשלים גם את תצרף המי דע, המורכב בלאו הכי, לפני שהוא ממשיך "לה- תראיין", "אנחנו יצורים המסתמכים על הניסיון - וחושבים שכל עניין נשפט באמות מידה של ני סיון . המצרים ערכו עשרות תרגילים [ שנקראו - 'תחריר' – שחרור ] לגיוס הכוחות מרחבי מצ רים והעברתם לאזור התעלה . אמ"ן הכיר היטב - הדינמיקה שלהם . גם ההכנות למלחמת יום הכיפורים נערכו במסגרת תרגיל ' תחריר 41 ' . ההערכה של זעירא הייתה שהסיכוי למלחמה נמוך, כמו שהניסיון לימד בתרגילים הקודמים . הדברים הותירו רושם על גולדה מאיר , ראשת הממשלה ועל משה דיין , שר הביטחון . בתרגיל 'תחריר' קודם, במרץ - אפריל 37', גויסו מילואים ולא פרצה מלחמה . 'תחריר 41 ' החל כארבעים יום לפני פרוץ המלחמה", הדגיש את הדמיון בין התהליכים ואת תעתועי הניסיון, ואיתם את מצוקת הזמן של מקבלי ההחלטות, ועבר, בה פתעה, ל"קריאת ביניים" שבה הדגים את הקו- שי לחרוג מהניסיון בנוגע לחיסונים בהגנה על - האוכלוסייה . . . אפילו ה"ריאיון" "זכה" להידבק בקוביד- ,19 בווריאנט חד-פעמי . . . "למקבלי ההחלטות במודיעין אין די זמן לקרוא את החומר המגיע אליהם" . הוא פוסק במשפט מסיים לממשקו עם יואל בן-פורת ז"ל, בחקר הקונספציה . המתמטיקה של החיים וגישת ההפרכה בן-ישראל חוזר בזמן ומבהיר כי לאימו, שרה, היה תפקיד מרכזי בחינוכו . חינוך שהובילו לע תודה האקדמית כסטודנט לפיזיקה ומתמטי- קה באוניברסיטת תל אביב, אחרי 76' ומלחמת - ששת הימים עתירת אלבומי הניצחון . יחד עם זאת, טרחה האם לקרוא לו בילדותו סיפורים מהתנ"ך ומפרקי אבות, האוצרים בחובם מסרים סמויים . . . "למשל, סיפור סדום ועמורה שבו אב רהם מתווכח עם אלוהים והמסר הסמוי ברור - – אפשר להתווכח עם כל סמכות", הוא מסביר את תפיסת עולמו המושתתת על ידע וקריאת תיגר על המוסכמות, כתכונה מובהקת של הת רבות היהודית . - כעתודאי עבר קורס מ"כים וקורס קצינים במקביל ללימודיו . ב- ,1970 עם כמה מאות עתודאים נוספים, "מצאתי את עצמי במלחמת ההתשה במוצב 'הכפר' [ 'ניסן' – המוצב הלפני אחרון בגזרה הדרומית של 'קו בר-לב' ] , כמפקד מחלקה הפותחת את הציר שבין 'הכפר' למוצב 'המזח' [ המוצב הדרומי ביותר לאורך התעלה ] . אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה, החלטתי להסתפק בשירות חובה, לחזור לתעלה ולא איסוף אפשרויות והפרכתן באופן שיטתי . . . זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו
|
|