sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

[ 10 ] אניטה שפירא בתרגילי סדר . היא חמקה מהר, כמו עכבר קטן, בחזרה לבניין : היא ידעה שהם מסוכנים לה . פעם היא שאלה את אחת הנזירות למה יש מלחמות בעולם . והנזירה השיבה : מפני שאדם ואווה אכלו מעץ הדעת . היא לא הבינה אז את הקשר בין החטא הקדמון ובין המלחמה המשתוללת, אך אולי הנזירה צדקה . עשרות שנים אחרי כן היא נסעה לביקור בפולין במשלחת של לוחמי הגטאות . לפני הנסיעה היא ביקשה מרוזה את הכתובת של המנזר, כדי שתוכל לבקר בו . רוזה נרתעה וסירבה למסור לה את הכתובת : לעיתים נדמה שככל שחולפות השנים, רוזה מנסה למחוק בקנאות את ההיסטוריה הקדומה שלה . היא שלה, ורק שלה ! כל אזכור של העבר שקדם למעמד המכונן הצטייר בעיניה כאיום על בלעדיות אימהותה . רק כשאיימה שתבקש מדודה אינה את הפרטים, נתרצתה ונתנה לה . ואולי לא מסרה לה אותם במלואם . המנזר שכן בעיירת נופש סמוך לוורשה, אוטווצק . לפני המלחמה אחד מאחיה של אימא פליציה אושפז שם בבית החלמה לחולי ריאה . ואולי כך נוצר הקשר עם המנזר שהסכים לקבל אותה ? לפי אחד הסיפורים שסיפרו יוצאי ורשה בתל אביב, זכה אבא בולק בלוטרייה – מפעל הפיס הפולני . אולי זה היה מקור הכסף שבזכותו שרדו פליציה והתינוקת בגטו ואולי גם בזכותו התקבלה למנזר ? ואולי זה לא היה באוטווצק אלא ביוזפוב ? העיירות נתמזגו זו בזו . ואולי כל זה אגדה ? כאשר ביקרנו שם ב- 1985 שלט המשטר הקומוניסטי ביד רמה, ורוב המנזרים נסגרו . היה קשה לאתר את המנזר שרוזה נתנה לה את כתובתו . בסופו של דבר מצאנו מנזר שהמבנים שלו והחצר התאימו לתמונת הזיכרון שהייתה לה . אך כבר לא הייתה שם ולו נזירה אחת מימי המלחמה שאולי תזכור את הילדה הקטנה, שהייתה כהה למראה יותר מרוב החניכות . מהסיפורים שעברו במורשת המנזר למדה שאכן הצילו במקום כמה ילדות יהודיות . אולי ? ואולי הנזירה שסיפרה לנו על כך אמרה את מה שרצינו לשמוע ? השארנו לה תרומה של מאה דולר, שאז נחשבו בפולין להרבה כסף : אם הם לא הצילו אותה, אולי הצילו ילדות אחרות . היא זכרה נדודים של חניכות המנזר ממקום למקום בשל ההפצצות . אולי היו אלה בסך הכול מעברים בין שני מנזרים ? ילד אינו יודע להעריך מרחקים . ויום אחד באו אנשים ולקחו אותה מהמנזר . איש לא אמר לה מה ומי . המציאות הייתה נוזלית מאוד, והיא הייתה המושא של סיפור המעשה, לא היוצרת שלו . היא לא זכרה את האנשים אך התרשמה מאוד מהעצים שברחו בשולי הדרך, ככל שהמכונית התקדמה בנסיעה . אלה היו חיילים יהודים בצבא הפולני, שאספו ילדים יהודים והביאו אותם לבית יתומים של הג'וינט

עם עובד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help