|
|
Page:9
מבוא 9 לקבצים שכללו מבחר מכתביו ( כל חלומות העולם , חנות הטבק ) , זכתה יצירת שלושת ההטרונימים המרכזיים של פסואה במלואה לתרגום עברי ( מהחלון הגבוה ביותר , מה עשיתי מן החיים , על העמוד היציב ) . כמו כן תורגמו לעברית יצירות נוספות שפסואה עצמו חתום עליהן ( הבנקאי האנרכיסט , מעבר להר הירוק , הספינה עומדת לצאת , יורד הים ) . כתיבתו של פסואה כישפה אותי . לא הייתי מסוגלת להניחה ולשוב לעבודתי על הכפילים בספרות . לא אגזים אם אתאר את שקרה לי כהתמכרות . האיש הזה שהעיד על עצמו כי אינו ולא כלום, היה בור סוד שאינו מאבד טיפה במגוון תחומי דעת . הוא התיך את הידע העצום שצבר לכלל הגות פרטית מרתקת והביע אותה בדרך אומנותית מעוררת השתאות . העיסוק בכתבי פסואה איננו עיסוק ביצירת אדם אחד, ולא רק מפאת ריבוי היוצרים בשמו . ההתעמקות ביצירתו מזמנת מפגש עם עולם ומלואו . כתיבתו נושקת לתחומי ידע רבים ומגוונים, והיא מפנה את הקורא, אם רק יחפץ בכך, להיכרות עם מיסטיקות למיניהן, תאוריות פסיכולוגיות, גישות פילוסופיות, תפיסות אסתטיות ועוד . ב ספר האי-נחת מנסה פסואה כסוארש להסביר את כתיבתו כאחרים : “אני עצמי אינני יודע אם האני הזה, שאני מציג בפניכם כלפי חוץ בדפים המתפתלים האלו, באמת קיים, או שמא הוא בסך- הכול מושג אסתטי וכוזב שיצרתי ביחס לעצמי . כן, כך הוא . אני חי את עצמי אסתטית באחר . פיסלתי את חיי כאילו היו פסל מחומר שהוא זר להווייתי . לעתים אינני מזהה את עצמי, כה חיצוני מעצמי נעמדתי, עד כדי כך הפעלתי את תודעת עצמי באופן אמנותי לחלוטין . [ . . . ] אני רוצה להיות יצירת אומנות, לפחות בנפש, שכן בגוף אינני יכול“ ( סה“נ : 252 ) . דברים אלה מחזקים את הסברה שיצירת פסואה, גם כאשר היא חתומה בשם שונה משלו, מבטאת את רחשי ליבו . על פי
|
|