|
|
Page:14
יעקב שמיר ( יזו ) 14 המאוחד : לא בפילוג הפוליטי-מפלגתי שחל בו בתקופת המחקר ; לא בשייכותו המפלגתית למפ"ם או לאחה"ע ; ואף לא בשאלות מדיניות כגון הסכסוך הלאומי ויחסי החוץ של המדינה . שאלות שבהן היה הקיבוץ המאוחד שותף לא אחת כחלק ממפלגתו, בהצגת אלטרנטיבה ( ולא רק קורקטיבה ) למדיניות הממשלה . ספר זה אינו מתאר תיאור מלא את קורות התקופה הנחקרת, לא של התנועה ולא של המדינה . מן הדיון בו, המתמקד בקיבוץ המאוחד, אין להבין כי רק זרם זה היה בעימות, כזה או אחר, עם דרך ההגשמה הממלכתית . השותפות והפולמוס בין זרם קיבוצי כלשהו, לבין התפיסה הממלכתית ראוי למחקר בפני עצמו, וספר זה אינו עוסק בהם . התשובות השונות שנתנו שתי הדרכים לשאלות התקופה מעלות גם סוגיות אוניברסליות ולא רק מקומיות : מה מקומה של תנועה וולונטארית במדינה בעלת שלטון ריבוני ואף ריבוני-אוטוריטטיבי ? האם היא זרוע של המדינה, או שמא להפך — המדינה נוצרה גם כדי להשיג את שמבקשת החברה המגוונת באמצעות הוולונטאריזם ? מה תפקידה של עילית משרתת בעת משבר ? האם ראוי שתהיינה דרכים נוספות על "דרך-המלך" : דרכים הבאות "מלמטה", מן המגשים המודע אל עצמו ואל מטרות התנועה, ולא רק "מלמעלה", ע"י מוסדות ושלטון ? שאלות כאלו ניתן לראותן בהכללה כיוצאות מאבחנתו של ההיסטוריון דה-טוקוויל . מכאן נדרש הדיון ההיסטורי-תיאורטי, שממנו ניתן לגזור וללמוד על המציאות במדינת ישראל, שבמובנים מסוימים אינה שונה מזו שבמדינות אחרות . מן הדיון במבוא נראה כי קיימת יותר מאפשרות אחת בשאלות כגון, המשטר הדמוקרטי : האם טוטליטרי-אוטוריטטיבי או ליברלי ? ; מפלגה : האם הייררכית-אנכית או פתוחה-אופקית ? ; מדיניות : האם של ריאליזם המתבונן רק במציאות הנוכחת, או ריאליזם-אוטופי ? ועוד ועוד . כלומר, הדיון מציג את הפיצול ההיסטורי בדרכי תיקון החברה שהתחולל גם כאן ; דיון שכלל גם התפתחות ושינויים של המחשבה האוטופית . הדיון על האוטופיה האוניברסלית והציונית נדרש במבוא, מפני שהוא מביא פן נוסף של ההיסטוריה ומשמש מפתח נוסף להבנה עמוקה יותר של הציונות . * * *
|
אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה
|