sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

אורי ש . כהן 14 העניקה לי בית לפני סיום הדוקטורט . תודה מיוחדת לקרן הפיתוח של האוניברסיטה שהעניקה לי מלגה לסיים את העבודה על כתב היד . יש שיאמרו שאם לא נשארתי בארץ ההשקעה בי בוזבזה ; אמירה זו נשמעת לי מופרזת, והספר הזה הוא לפחות מבחינתי ראיה . המחשבה על התרבות והספרות שלנו תימשך גם אם יסגרו את כל החוגים לספרות, כפי שמאחלים אחדים . אולי מדעי הרוח חטאו למשימה שלהם ומשום כך הם מאוימים כל כך בהכחדה תקציבית . אם האקדמיה הישראלית לא הצליחה לספק לישראליות אלטרנטיבה מספיק ברורה להתנהלות הכוחנית והיהירה שלה, זה לא רק בגללה . אבוי לנו אם כישלון זה יוביל אותנו לחשוב שאין בה צורך . מהו הצורך הזה קשה לומר, אבל ברור שתרבות שאינה חוקרת את עצמה באופן שלפחות שואף להיות בלתי תלוי, דנה את עצמה למעגל של אלימות ללא סוף . * * * "ללמוד למות" הייתה המטרה המרכזית והכישלון המרכזי של הפילוסופיה המערבית מאז סוקרטס ועד דרידה . הלמידה בהכרח נכשלת משום ש"המוות", כפי שכותב 1 המוות כגבולו דרידה, "יותר מכול שם עצם אחר פרט לאלוהים, חומק מתפיסתנו" . של הניסיון הוא גם הגבול של האמת, ממשיך הטיעון, וככזה הוא קשור באופן אינטימי, 2 גם אם סמוי לעתים, ליצירתו של הסובייקט כנושא באחריות למותו, כלומר לחייו, להגדרת הגבולות הפיזיים והחברתיים של החיים . הגבול הוא המקום שבו הקהילה מוגדרת כקהילה פוליטית . לפי פוקו, הפוליטיקה המודרנית מתאפיינת כביו – פוליטיקה, כשהפוליטי הוא זה של גרמשי : זירה שהיא מפגש של כוחות שמבקשים להפעיל שליטה על ולנהל את הגוף עצמו : החיים שלו והמוות שלו — החיים העירומים . התובנה של פוקו בדבר הביו – פוליטיקה המודרנית קשורה במחשבה שלו על אודות מנגנון יצירת הסובייקט ופעולת הכוח בחברה המודרנית . ב תולדות המיניות וב ידע / כוח , 3 פוקו טוען שלאבמיוחד ברפלקסיה המצויה שם על תולדות השיגעון בעידן התבונה , הכוח הוא זה שמפריד בין אלה האוחזים בו לאלה המודרים ממנו, ומשום כך אין לחקור אותו בצורתו הגלויה ולא בזו האידיאולוגית . חקר השיח לפי תפיסה זו הוא פנייה אל ביטויים מקומיים יותר של רשתות הכוח . אבחון רשתות הכוח בטקסט ספרותי פירושו בחינה של מבנה הכוח בטקסט הגלוי לאור ההבנה שלנו את המיקרו – טקסט, ולא להפך ) להבין את המיקרו – טקסט על פי ההבנה של הסיפור ( . מחקר זה אינו מתיימר לעסוק 4 אלא בחקירה כזאת של הלשון הפיגורטיבית . תפיסת המוות היא אובייקט חקירה לא מוגדר כמו שם העצם שאת תפיסתו היא מבקשת לתאר . המוות חומק מאתנו באורח בלתי נמנע, אבל הלשון מסגירה את הצורה, את קווי המתאר שהם שיח המוות בחברה . שיח המוות הוא היסוד שעליו מבוססת תפיסת הישרדותה של החברה, ומכאן שהבחינה הקרובה של היצירות והיוצרים פותחת פתח להבנה של תנועת רעיונות בתוכה . הדיון בתפיסת המוות אצל ארבעה יוצרים

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help