|
|
Page:11
11 ספר הצילום התיעודי הפעיל סטרייקר היה במידה רבה אף מקור לגלגולים רבים שעברו התצלומים הנדונים ולמשמעויות ולפרשנויות רבות ושונות, לעתים מנוגדות, שיוחסו להם בעקבותיהם . נראה שמאמציו של סטרייקר להפצת התצלומים לא היו נושאים פרי לולא עוצמתם הויזואלית הרבה וערכם הקונוטטיבי המשמעותי . הם מהווים דוגמה מובהקת לקביעתו של רולאן בארת ( Barthes ) , שהקוד הקונוטטיבי של תצלומים אינו "טבעי" או "מלאכותי", כי 3 בנוסף לאיכות האסתטית ולהיבט אם כרוך בהיסטוריה ובתרבות . ההומני הבולט שאפיין אותם, דימויי FSA-ה התקשרו באופן מורכב עם מיתוסים קולקטיביים השייכים להיסטוריה האמריקאית, אשר בין הבולטים בהם המיתוס האגררי . לפי מיתוס זה, עבודת האדמה והקרבה לאדמה מייצגים את צורת החיים הנכונה והבריאה ביותר, המשקפת את רצון האל, בהתאם לחזון של תומס ג'פרסון ( Jefferson ) שראה באיכר הקטן את המרכיב החשוב ביותר של האוכלוסייה 4 מעבר למשבר הכלכלי, דעיכתה של אמריקה האמריקאית . הכפרית ייצגה ברמה התרבותית משבר זהות משמעותי עבור אומה שהחקלאות הייתה ביסודה וביסוד מורשתה . הקונוטציות שעוררו התצלומים בהקשר זה השפיעו הן על אופני השימוש בהם כייצוגים סימבוליים והן על תפיסתם על ידי קהל היעד העיקרי שלהם - ציבור מעמד הביניים האורבני . במרוצת השנים הפכו תצלומי FSA-ה למייצגים הויזואליים המוכרים ביותר של תקופת השפל הכלכלי ולדוגמה הבולטת ביותר לצילום תיעודי בהיסטוריוגרפיה של הצילום . ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים, המוכרים פחות, מייצגים למעשה את הגלגול יוצא הדופן, העצמאי, המורכב והביקורתי ביותר של התצלומים הללו . מחברי הספרים היו דמויות מתחום הספרות, כמו מק'לייש, ריצ'רד רייט ( Wright ) וג'יימס אגי ( Agee ) או חוקרים מתחום מדעי החברה, כמו פול ש' טיילור ( Taylor ) וארתור רייפר ( Raper ) , שפעלו בסוגים שונים ומידות שונות של שיתוף פעולה
|
|
|