|
|
Page:10
[ 10 ] מפילגש לי דועה בצ יבור זמניות, קיומם של אויבים משותפים והעדפה של מדינות על פני מיעוטים . עם זה, עם השנים, בעקבות התפתחויות היסטוריות בעולם ובאזור, עברה ישראל אט-אט ממצב של "פילגש" למצב של "ידועה בציבור" ואפילו של פרטנר . משמעות הדבר היא ששחקנים רבים יותר במערכת האזורית מכירים בישראל ומוכנים לשתף עימה פעולה בגלוי . כינון היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם איחוד האמירויות, בחרין, סודאן ומרוקו ב- 2020 היא דוגמה מובהקת לכך . עם זה, כמה שחקנים עדיין מעדיפים לקיים את הקשרים בחשאי בשל החשש מפני ההתנגדות של גורמי החברה האזרחית ובשל אי-הפתרון או בשל אי-ההתקדמות בפתרון הבעיה הפלסטינית . הספר מתמקד במרחב הסמוי של היחסים שהתנהלו מאחורי הקלעים . לפיכך משאים ומתנים רשמיים בין ישראל לשכנותיה ( כמו עם מצרים בשנות השבעים ועם ירדן בשנות התשעים ) לא נכללו בספר, אף שחלקים מהם התנהלו בדלתיים סגורות . מחקרים אקדמיים רבים וכן ספרי זיכרונות פורסמו על משאים ומתנים אלו, ולכן אין בהם חידוש רב . ועם זה, "ספרות הצללים" על היחסים בין ישראל לשכנותיה מועטה ועוסקת בעיקר במבצעים המרעישים של הצבא והמוסד . מחקר היסטורי על מערכות יחסים חשאיות בין מדינות מעורר קושי מתודולוגי בכל הנוגע לשימוש במקורות . הקושי נובע מהעובדה שגורמי המודיעין — במקרה זה המוסד, אגף המודיעין והשב"כ — הם מאגר חשוב של מידע שאינו נגיש למחקר . חוקרי ההיסטוריה שואבים את המידע מארכיונים שיש בהם מסמכים של משרד החוץ ( ושאר משרדי ממשלה ) שנחשפו לאחר תקופה ארוכה של חיסיון, אולם בדרך כלל אין בהם מסמכים של גורמי המודיעין . התוצאה היא כתיבת היסטוריה חלקית שאינה רואה את התמונה במלואה או לכל הפחות את כל חלקה האפשרי . מטרתי בספר זה לספק את מה שכינו צמד החוקרים כריסטופר אנדרו ודייוויד דילקס 1 לטענתם, "הממד החסר ( missing dimension ) של ההיסטוריה הדיפלומטית" . "להיסטוריונים יש נטייה כללית לייחס תשומת לב רבה מדי לעדות ששרדה ולייחד מעט מאוד מקום לזו שלא [ שרדה ] . המודיעין נהפך להיות 'ממד 2 הסופר הבריטי ג'וליאןחסר' בעיקר משום שקשה למצוא תיעוד כתוב" . ברנס הצליח לזקק את הבעייתיות הזאת וקבע : "ההיסטוריה היא הוודאות 3 הנוצרת בנקודה שבה פגמי הזיכרון פוגשים בכשלי התיעוד" . בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט הזהיר דניאל כהנמן : "ראיות קלושות 4 כדי לבנות סיפור מצוין שיהיה גם מבוסס עשויות לבנות סיפור מצוין" . ככל האפשר על מחקר, ספרנו נשען על חמישה סוגי מקורות : הראשון —
|
|
|