|
|
Page:13
מ ב ו א מסכת יבמות 13 ומצד שני ב"משיכת הזמן" . מדובר במוות של איש צעיר ( ללא ילדים ) , לעתים קרובות בהפתעה . המשפחה והאלמנה המומים ומוכי יגון, ומתקשים לקבל הכרעות ארוכות טווח . לעתים יש לאחד הצדדים עניין שלא להחליט מהר, אולי מתוך תקוה שאחרי שהאח יגדל הוא יקבע את עדיפויותיו, אולי כדי להתיש את הצד השני . לפעמים המשפחה חוששת מהתמשכות המצב שבו האישה שוכנת בבית בעלה, שולטת בפועל על רכושו וזכאית למזונות ממנו . זה עלול להזיק לרכוש המשפחה . מבחינתם של חכמים הכרעה מהירה רצויה . מצב הביניים של שומרת יבם הוא בעייתי מבחינה הלכתית . לפתחו רובצת קלקלה מוסרית בשל החשש שהאישה לא תקפיד על דרישות הצניעות . ביטוי לתפישה זו יש בהלכה במשנה להלן ( פ"ד מ"ו ) . הברייתא מספרת על ניסיון כזה של עיכוב בתהליך הייבום בשל הסיכוי שהאח הקטן יגדל וייבם, וחכמים מתנגדים לעיכוב התהליך כדי שלא תישאר האישה 9 באחד שהלך עגונה . אך בברייתא זו מגמה זו שנויה במחלוקת : "מעשה בחופה למדינת הים והיתה לו שומרת יבם, ולו אח קטן . משם רבי לעזר בי רבי צדוק אמרו, תחלץ שמא יארע בו דבר, ונמצאת זקוקה לקטן . וחכמים אומרים כשם שאין אומרים לו ליבם כך אין אומרים לו לחלוץ" ( תוספתא פ"ו ה"ז ) . כפי שנראה בפירושנו למשנה ( פ"ד מ"ו ) , טעמם של חכמים אינו מפורש במשנה, ובברייתא הוא שמא הגדול ימות . אך אין בכך לשלול את הפרשנות שבצד החשש הזה קיים גם רצון של חכמים לא להאריך את מצב הביניים . גם את משנת כתובות פ"ח מ"ז נסביר, בבוא העת, במגמה להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות על ידי לחץ כלכלי על משפחת הבעל . מכל מקום, חכמים מפעילים לחץ הלכתי מתון במטרה לעודד הכרעה מהירה . המשנה מעניקה לאלמנה זכויות להמשיך ולנהל את נכסי בעלה, ופירשנו זאת כלחץ על המשפחה לזרז את קביעת הסדרי הקבע ( פ"ד מ"ג ומ"ד וכן כתובות פ"ח מ"ו - מ"ז ) . לו הייתה המגמה רק להגן על האישה די היה להחליט את הנכסים בידי האחים ולחייבם בכתובה או במזונות . ייתכן שמבחינת האישה פתרון כזה 10 שאיננה מסוגלת לנהל של החלטת הנכסים היה מקל עליה ( באישה 'רגילה', את עסקי בעלה, או לעבד את אדמותיו ) . כמו כן מצאנו : "מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפילו הניח נכסים של מאה מנה ואין כתובתה אלא מנה אין היורשין יכולין למכור" ( תוספתא כתובות פ"ט ה"א ) . הקפאת הנכסים מהווה 9 היא חיפה . 10 אמנם במבוא למסכת כתובות עמדנו על מקרים שבהם נשים ניהלו את נכסי המשפחה והיו להן נכסים משלהן . אך עדיין אלו החריגים וסתם אישה זקוקה לאפיטרופוס . המקרה בבעל שמינה את אשתו לאפיטרופוס ( כתובות פ"ט מ"ד ) הוא היוצא מהכלל .
|
|
|