sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:15

] 15 [ פרולוג "אז אנחנו יכולות ללכת לאגם" . הפארק ברֶד טוֹפ מאונטיין היה בדרך כלל בוצי ולא נעים כמו האגם, אך האוויר נעשה כבד יותר מרגע לרגע . "היום אנחנו לא יכולות ללכת גם לאגם", אמרה אימי . "למה לא ? " שאלתי בתוקף ועודדתי את אחי להשמיע את קולו . לבסוף נאלצנו להסתפק במשחק מתחת לממטרה שהשקתה את הדשא . אני לא התפשרתי בנקל . כיצד יכולתי לנחש שהחוק אוסר על ילדים שחורים ולבנים לשחות יחדיו בבריכות הבטון הגדולות שאליהן נהרו הדרומיים בימים כאלה, ולא זו בלבד אלא גם באגמים שפיזר האל בחסדו ברחבי האזור ? ככל שיכולתי להבין, אימי הייתה פשוט לא הגיונית . אולי זה לא היה הגיוני לדמיין שהיא יכלה לבנות יחסים נורמליים, אפילו במשך אחר הצהריים, במערכת חסרת היגיון של הדרום הדוגל בהפרדה . עד היום אני שמחה שהיא ניסתה . לימים ידעתי די הצורך כדי להתנצל על המבוכה שגרמה התעקשותי . היא עצמה מתקשה להיזכר באירועי אותו היום . צמחים דרומיים עדיין מושכים אותי עמוקות, כאילו יש לנו שורשים משותפים . קרנית, יערה, אזליאה ואפילו עץ המגנוליה בחצר האחורית של ילדותי . התחדשות הירק : הכלורופיל נשמע לי כתרופה, אך ירוק הוא צבעם של החיים עצמם . זו ההבטחה האוחזת בנו, זה העולם המתחיל מחדש עם כל עלה חדש וחיים חדשים, שאינם מחוּללים בידי אצבעות דביקות או בתגרות של ארגז חול . אימי רצתה תמיד ללכת בעקבות האביב, להתחיל בדרום העמוק ולנהוג בהתמדה צפונה כדי לתפוס את הרגע שבו הכול שוב לובש צבע . היא מעולם לא עשתה זאת . כל עץ מלבלב מזכיר לי את מאווייה . מה שדבק בזיכרוני מלבד הצמחים היה המקומות שניכסתי לעצמי : ריח הגשם החם המכה במדרגות השיש של הספרייה המקומית שביקרתי בה מדי שבוע בשבוע, שרידי הגפנים ביערות שצמחו במקום שהייתה וילה שהועלתה באש בידי גייסות שרמן . חיינו באחד האזורים היפים, הלא ממש פרווריים של צפון אטלנטה, אך הכול הבהיר לנו : אנחנו מעולם לא השתייכנו להם . המבטא שהיה בפי, שלא היה דרומי די הצורך, היה חשוד . יום אחד הטיל עליי המורה משימה בשיעורי הבית : הייתי אמורה לשאול את הוריי מה התחביבים שלהם ולאילו ארגונים הם משתייכים . אני עדיין זוכרת את ארשת פניו של המורה כשקרא שאימי חברה ACLU-ב [ האגודה לזכויות האדם האמריקנית ] . "האם אין זה ארגון חתרני ? " ( "אימא, מה זה חתרני ? " הייתי חייבת לשאול בשובי הביתה . ) ידידי אימי היו הליברלים היחידים, רובם לבנים אפיסקופלים או אוניטרים, שהיו שותפים לדעותיה הפוליטיות . לאחר הכישלון המדכא של

עם עובד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help