|
|
Page:11
הומולאומיות והפוליטיקה של תנועות להט״ב בישראל 11 מבנה הזדמנויות פוליטי לתנועות חברתיות להט״ביות בישראל התגבשות האקטיביזם הלהט״בי בישראל החל בשנת ,1975 שאז נוסדה האגודה למען הלהט״ב ( להלן האגודה ) — התנועה הראשונה בישראל למען הומואים ולסביות . אחריה, בשנת ,1978 קם הארגון אל״ף ( ארגון לסבי פמיניסטי ) . באותה תקופה החוק אסר משכב זכר, ולכן היה שמה הרשמי של האגודה 'האגודה לשמירת זכויות הפרט' . האגודה עסקה בתחילה בעיקר במתן סיוע, תמיכה ועזרה הדדית . בשלבים מאוחרים יותר נאבקו ארגונים אלו גם נגד החוק שקבע כי משכב זכר הוא מעשה פלילי . שינוי החוק בשנת 1988 שינה את מבנה ההזדמנויות הפוליטי ופתח את הדלת למהפכה המשפטית בזכויות להט״ב ( 1999 Harel ) . ארבע שנים לאחר מכן נוספו לחוק תיקונים שונים למניעת אפליה בשוק העבודה על בסיס נטייה מינית . בשנות השמונים והתשעים של המאה ה- 20 קמו ארגונים חדשים כמו קל״ף ( קהילה לסבית פמיניסטית ) והבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים ( להלן הבית הפתוח ) . אלו הם ארגונים פוליטיים שנעזרו בפרקטיקות של ארגוני תמיכה ( self help ) בעלי סדר-יום של יצירת שינוי חברתי וחיבור למרחב המקומי שבתוכם הם נוצרו — עיר או קהילה . תנועות מעטות אחרות התבססו בערים הגדולות בישראל, בעיקר בתל אביב . בהתבסס על מבנה הזדמנויות פוליטי זה, קם טווח רחב של ארגונים וקבוצות תמיכה, וכן פעלו אז גם קבוצות פוליטיות וארגוני סִנגור . כל הארגונים שפעלו באותה העת התמקדו בפוליטיקה של היטמעות ( 2011 Kama ) . המאבקים הפוליטיים הללו מבוססים על מאבק באפליה ובהדרה המושתתות על מאפיינים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של להט״ב ברמת הפרט והקהילה ( 2002 Idem ) . בשנת 2000 עוגנו זכויות להט״ב לא מעטות, וכמה שנים לאחר מכן נערכו עוד שינויים שמונעים אפליה על בסיס נטייה מינית בשוק העבודה . למשל, ב- 2004 קבע בג״ץ שגבר הומו זכאי לרשת את רכוש בן זוגו לאחר מות בן הזוג ( בג״ץ 03 / 3245 ש . ר . ז״ל וע . מ . נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, 2004 ) . שנה לאחר מכן הכירה המדינה בהורות של בת הזוג — ההורה הלא ביולוגית ( בזכות לאימוץ קרובים ) . בשנת 2006 אישר בג״ץ רישום נישואים רשמי במרשם האוכלוסין של בני זוג מאותו המין שנישאו בחוץ-לארץ ( בג״ץ 05 / 3045 יוסי בן-ארי ואחרים נ' מנהל מִנהל האוכלוסין במשרד הפנים, 2006 ) . בעקבות השינויים האלה גדל מגוון ארגוני הלהט״ב ונוצרה פוליטיקה של היטמעות . בו בזמן החלו להגיח קבוצות רדיקליות שמתנגדות לפוליטיקה של היטמעות וגם קבוצות קוויריות . הכוונה לקבוצות שאינן שואפות להיות חלק מתהליך של נורמליזציה ורואות בזהות המינית כוח פוליטי שצריך להיות מכוון להתנגדות ולשינוי מהותי של היחסים החברתיים ואף של המבנה החברתי ( להרחבה ראו גרוס 2013 ) . הפוליטיקה של תנועות אלו כללה שיח שנגע להכרה בביסקסואליות, בטרנסג'נדרים, בבעלי נכויות ובקבוצות אחרות שכולן התנגדו לפוליטיקה של ההיטמעות וכן שיח נוסף בנוגע לסכסוך הישראלי - פלסטיני ולכיבוש ( Ziv 2010 ) . קולן של קבוצות אלו, שביקשו להפיץ פוליטיקה רדיקלית, היה חלש, והשפעתן על הפוליטיקה ההומו-לסבית בכללותה הייתה קטנה וכמעט לא הורגשה ( 2011 Kama ) .
|
|
|