sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

13 כתבים מוקדמים, כרך א שבה הוא קיים כישות הפועלת מכוחה של התודעה . וכך כותב מרקס בכתבי יד כלכליים – פילוסופיים, בפרק "העבודה המנוכרת" : החיה ופעילות החיים שלה חד הן באופן בלתי אמצעי . אין היא מבדילה עצמה מפעילותה . הִנָה - פעילותה ; האדם עושה את פעילות חייו עצמה למושא של רצונו ושל תודעתו . יש לו פעילות חיים מודעת . אין היא היקבעות, שעִמה הוא מתלכד באופן בלתי אמצעי . פעילות החיים המודעת מבחינה את האדם מפעילות החיים של החיה . רק בכך הוא ישות סוגית ( Gattungswesen ) . או : הוא ישות בעלת תודעה ( bewußtes Wesen ) , כלומר חייו הם מושא בשבילו, רק משום שהוא ישות סוגית . רק מסיבה זו פעילותו היא פעילות חופשית [ לבד מההדגשה הראשונה כל ההדגשות הוספו ] . 1 התודעה היא סיטואציה רוחנית . צדדים רבים לה, אולם אפיונה העיקרי הוא היותה יחס של האדם אל העולם, שבו הוא מבחין, מבדיל, עצמו ממנו והופך אותו למושא להתבוננותו ולעיצוב על ידו . במעשה ההפרדה מכונן האדם את עצמו כמוקד של התבוננות ושל עשייה מכוח אותה התבוננות, דהיינו מכונן עצמו כסובייקט . התודעה היא אפוא ביסודה היחס סובייקט – אובייקט . ואולם האדם הופך גם את עצמו, ובתוך כך את פעילותו, למושא להתבוננותו ולעיצובו מכוח ההתבוננות . משמע : האדם עצמו הנו בעת ובעונה אחת סובייקט ואובייקט . במילים אחרות : יש לו לאדם פעילות מודעת . הפעילות המודעת, זו שהאדם יכול לעצבה בכוח התודעה, היא, לדעת מרקס, פעילות חופשית . דהיינו : הפעילות החופשית היא באורח עקרוני פעילות מודעת . החיה אינה מפרידה את פעילותה מעצמה, כשם שאין היא מפרידה את עצמה מן הטבע, כלומר היא אינה מתבוננת בפעילותה, כשם שאין היא מתבוננת בטבע . החיה אינה מתייחסת באופן תודעתי לפעילותה, ועל כן גם אין היא יכולה להופכה למושא לעיצוב רצוני שלה - לעיצוב מתוך בחירה . לפיכך פעילותה אינה פעילות חופשית . יכולתו של האדם להתבונן בפעילותו ובטבע ולעצבם על פי תכליותיו היא חירותו המהותית, וחירותו זו מתבטאת ביכולתו לעצב את פעילותו ואת הטבע באופן רב – צדדי . מרקס משתמש בהקשר של דיון זה במונח הרב – משמעי "ישות סוגית" . ראיית האדם כישות סוגית מופיעה אצל לודוויג פוירבאך ( Feuerbach ) , שמרקס התמודד עם הגותו בראשית דרכו . לפי פוירבאך, האדם נבדל מבעלי החיים בכך שהמין כולו, הסוג ( Gattung ) , קרי המכנה המשותף של כל הפרטים, הוא מושא של תודעתו . מכנה משותף זה הוא המהות . לבעל החיים יש תודעה במובן של "הרגשה עצמית", "כוח הבחנה חושי", "תפיסות" ו"שפיטת הדברים החיצוניים

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help