|
|
Page:9
9 טקסט, רוח ובת-קול הרומנטיים עצמם, הרטמן מאיר מחדש את הפואטיקה הרומנטית כרפלקסיה שמבליעה צורות מורכבות של תיווך ושל זיקה למסורת . כך, כבר בספרו הראשון, הוא אבחן את האוונגרד — מהרומנטיקה עד לוָאלרי — כמערכת של מתחים בין השאיפה האוטופית למימוש "ישיר" ו"ראשוני" של היחס בין התודעה לעולם לבין כישלונו הבלתי – נמנע של כל ניסיון כזה . בכך שחרר הרטמן את השירה האנגלו – אירופית מהתזה המודרניסטית המצמצמת . ספרו השני ורב – ההשפעה, שירת וורדסוורת' ( 1964 , Wordsworth's Poetry ) , בחן מחדש את הרלוונטיות הפוליטית והתרבותית של הרומנטיקה, וזאת כנגד התכתיבים האנטי – רומנטיים של טי – אס אליוט וכנגד ההעדפות האסתטיות של נציגי ה"ביקורת החדשה" שדחקו מהקנון את ענקי הרומנטיקה . ספריו הבאים, מעבר לפורמליזם ( 1970 , Beyond Formalism ) , גורל הקריאה ( 1975 , The Fate of Reading ) וקובץ השירים ילדי עקיבא 3 אך ( 1978 , Akiba's Children ) מגלמים תפנית בחשיבתו הביקורתית, גם מסמנים את הזליגה בין המבקר למשורר ובין המבקר לפרשן . זליגה זו מייחדת, על פי הרטמן, את החלחול ההדדי בין השירה להגות במחצית השנייה של המאה ה – 20 . על רקע זה מתנסחת טענתו שחרף כל הניסיונות לחרוג מהפורמליזם של חקר הספרות, סוגיות של צורה ימשיכו ללוות את גישתנו לטקסט, גם אם יפרצו תיחומים וגבולות . ספריו משנות ה – ,80 ביקורת בישימון ( Criticism in the Wilderness, 1980 ) , ו הצלת הטקסט ( 1981 Saving the Text, ) , קראו למרחב ביקורתי שיכלול תיאוריה אקטואלית, וזאת מבלי להתפשר על עצם ההקשבה לשירה . דומה שגוף הכתיבה של הרטמן מגלה שני כיוונים של ביקורת : מסותיו שראו אור בשנות ה – 80 דנות 3 . Daniel T . O'hara, "The Culture of Vision", in The Geoffrey Hartman Reader . Ed . By Hartman & O'hara . Edinburgh : Edinburgh UP, 2004
|
|