sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:57

| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 57 מאוחרת ושהציבור הפלשתינאי לא יוכל להישאר אדיש לסבלם של אחיו במחנות הפליטים בלבנון . 2 . דור הצעירים שגדלו אחרי שנת 1967 זכה אומנם לשיפור ברמת החיים, בעיקר בזכות העבודה בישראל, אולם התסכול של חיים תחת כיבוש לא נעלם . 3 . דור זה לא חווה את עוצמת צה"ל על בשרו ולא חשש מהעימות עימו . בסופו של דבר, ניסחנו הערכה שבשנה העשרים לכיבוש השטחים ( 1987 ) , צפוי שינוי משמעותי במאפייני הפעילות הספונטנית של הציבור וצפויות יוזמות של ארגוני המחבלים, שתגרומנה לשינוי משמעותי במצב הביטחון בשטחים . התלבטנו האם להצביע על כיוון של התקוממות עממית, אולם הסתפקנו בהגדרה של "הפרות סדר חמורות" . ציינו במפורש שהערכתנו אינה נשענת על ידיעות מודיעיניות, אלא על תובנות מהכרת התחום הפלשתינאי . חתמנו את הערכת המודיעין והחל התהליך הידוע של הצגה לראשות מחלקת המחקר, לראש אמ"ן ולרמטכ"ל . המכשול הראשון היה כבר בהצגה לראשות המחלקה, ובהמשך לראש אמ"ן . שני נימוקים הועלו כנגד ההערכה שהצגנו : 1 . מי שמכם ? הנעשה בשטחים אינו במנדט המודיעיני של אמ"ן בכלל ואמ"ן מחקר בפרט, אף שהיה ברור בדיונים שאין גורם אחר האחראי על המודיעין בשטחים . אמ"ן מחקר, ובהמשך ראש אמ"ן, לא רצו להיכנס לשדה המוקשים הזה . 2 . על סמך מה ? האם יש לכם ידיעות לתמוך בהערכה זו ? כל ניסיונותינו לשכנע לא עזרו, והערכתנו נדחקה לקרן זווית והסתכמה במשפט מעורפל בשולי הערכת המודיעין השנתית . בדיון הצגת המודיעין השנתית אצל הרמטכ"ל, רבשאלוף משה לוי ז"ל, ניתנה לי האפשרות להציג את דעתי . למרות האמפתיה שקיבלתי מהרמטכ"ל, עמדתי נדחתה נוכח עמדת ראש מחלקת מחקר וראש אמ"ן, האלוף אמנון ליפקין שחק ז"ל . ההערכה הפכה למציאות . . . בקיץ 1987 סיימתי את תפקידי כראש זירת טרור ויצאתי לשלוש שנות שליחות בנספחות הצבאית בוושינגטון . בעת שהגיעו הדיווחים הראשונים על המהומות בשטחים, ביקר בבירה האמריקנית יצחק רבין ז"ל, שר הביטחון . בפגישה עם עוזרו, איתן הבר ז"ל, ביקשתי ממנו שיעביר לראש הממשלה את הערכתי, שאין מדובר בעוד מאותו עניין בשטחים וצריך להתייחס לכך אחרת . לכן, רצוי שהשר ישקול לשוב ארצה . איתן הרגיע אותי שרבין שוחח עם הרמטכ"ל, שהרגיע אותו ושהכול תחת שליטה . . . לימים שוחחתי על הנושא עם מפקדי, אמנון ליפקין - שחק ושאלתי מדוע לא התייחס להתרעה שהצגנו . אמנון בכנותו ענה לי תשובה שלא אשכח – "אמרת ולא צעקת, כאילו לא אמרת" . בשנת 1990 שבתי מוושינגטון והתמניתי לראש המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, ומשימתי הראשונה הייתה להרגיע את השטח ולהחזיר את החיים לסוג של "נורמליזציה", אחרי שנים של אינתיפאדה . שנים מאוחר יותר, פרץ "האביב הערבי" ואמ"ן לא סיפק התרעה . זכורה האמירה שאם ראש המודיעין המצרי לא שיער ונערך – כיצד יכול מודיעין זר להעריך התפרצות המונים שלא תוכננה בשום מפקדה או מרתף בירה . במקרה של האינתיפאדה הראשונה, זירת הטרור שהיה בה, לצד ענפים שעסקו בהתרעה וביעדים, היה ענף שעסק בפלשתינאים כחברה ובאש"ף וארגוניו . כזירה שזה מקרוב הוקמה, הצליחה להגיע להערכה שהתבררה בדיעבד כנכונה . לצערי, גם אם הערכתנו הייתה זוכה ליתר תשומת לב ומתקבלת, ספק אם הצבא היה נערך אחרת ומוכן יותר לאירועים שהפתיעו אותו . בהיעדר ידיעות קונקרטיות, וכאמור בתופעות שכאלה אין כמעט ידיעות קונקרטיות, קשה למעריכים ובעיקר למקבלי ההחלטות להורות על היערכות שונה מהשגרה, מה גם שהייתה רגועה יחסית כמו ערב האינתיפאדה הראשונה . והעיקר – אמרת ולא צעקת, כאילו לא אמרת . . . * לשעבר ראש זירת טרור וראש המִנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון . דעה אישית כבוגר מלחמת לבנון הראשונה ומפקד יחידה ,504 לא הבנתי את השקט הזה . . . אין מודיעין על הנעשה בשטחים, כי שום גורם מודיעיני לא אוסף ולא חוקר . איתן הבר – האזין והסביר שהכל בשליטה . . . ( ארכיון המל"ם )

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help