|
|
Page:12
מבוא 12 הנחת המוצא של מחקר זה היא שייבוש החולה, הקמת שמורת טבע ושיקומה, כולם סוגים שונים של התערבות אנושית בטבע היכולים לשקף ערכים, תרבות, ידע טכנולוגי ועוד . לכן מושא המחקר של ספר זה אינו המערכת האקולוגית של אגם החולה והביצות הגובלות בו אלא הניסיון האנושי-תרבותי לייבשה, לשומרה ולשקמה . הגיאוגרפים סטפן דניאלס ודניס קוסגרוב טבעו את המונח 'איקונוגרפיה של הנוף', שמשמעותו היא שהנוף הוא דימוי תרבותי, דרך ציורית של ייצוג, הבניה או הסמלה של הסביבה . כלומר המתבונן בנוף, שלעיתים קרובות הוא חלק מקבוצה מובחנת, נושא עימו מטען תרבותי ואידיאולוגי 5 החולה המשפיע על אופן ההסתכלות שלו על הנוף ועל התייחסותו לנוף . מהיבט זה של המחקר היא צומת שבו נפגשו במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל תפיסות שונות של הסביבה . הספר עוקב באופן פרטני אחר יחסי הגומלין בין תפיסות הסביבה השונות של הקבוצות שפעלו בחולה ואחר העימותים או שיתופי הפעולה שנוצרו בינן שהובילו לשינויו של מקום זה . הבחירה בחולה לזירת מחקר נעשתה הן מכיוון שהיא עברה שינויים סביבתיים רבים הן מכיוון ששינויים אלו סימלו תפיסות סביבה רחבות יותר בחברה הישראלית . לכן אף שהספר מתמקד בתיאור מפורט של הדינמיקה הסביבתית בחולה הוא מעלה את האפשרות שבאמצעות בחינה של שלוש פעולות שנעשו באותו מרחב : ייבוש החולה, הקמת שמורת החולה ושיקום האדמות המיובשות, אפשר לסרטט שלבים דיאלקטיים בהתפתחות היחס לסביבה במדינת ישראל . הקורא המבקש לדעת אם ייבוש החולה היה טעות בשל הנזקים הסביבתיים שהוא יצר לא ימצא את מבוקשו כאן . מטרת הספר אינה לשפוט אם ייבוש החולה היה מוצדק או בלתי מוצדק על רקע הנזקים שהוא גרם לסביבה, אלא להבין אותו בהקשר שבו הוא התרחש . לפי ההיסטוריון מארק בלוך הציפייה שההיסטוריון ישמש מעין שופט המחליט אם גיבוריו ראויים לשבח או לגנאי 5 קוסגרוב ודניאלס, האיקונוגרפיה, עמ' 1‑ 10 . ראו גם : ג'קסון, מפות של משמעות, עמ' 771‑ 181 .
|
|
|