|
|
Page:13
הקדמה 13 הדיון בהפקות ממשיות של המחזה ( 33 10, : Milhous and Hume ) . בחינת ההפקות השונות בחיבור שלפניכם עושה שימוש בכלים של ניתוח המופע ( Performance Analysis ) , הסמיוטיקה של התיאטרון בגרסתה החברתית ( sociosemiotics ) וכן מתחום ההיסטוריוגרפיה של התיאטרון, ובעיקר מן האסכולה הפוסט פוזיטיביסטית . לפי גישה זו, לא ניתן לנתק את יצירת התיאטרון מקונטקסט חברתי ופוליטי ספציפי . היא מדגישה את מידת הסובייקטיביות של כל מחבר דוקומנט היסטורי, ורואה תמיד את ההצגות השונות כתוצרים חברתיים שבהם ניתנת לצופה הזדמנות להגדיר עצמו כאינדיבידואל וכקולקטיב גם יחד . משום כך, נבדק תמיד האירוע התיאטרוני בתוך המרחב החברתי-תרבותי שבתוכו התקיים, “טקסט בתוך קונטקסט“ . הפוסט-פוזיטיביזם מכיר בקיומם של אובייקטים לא נצפים, כגון מחשבות, רגשות וחוויות לצד אובייקטים נצפים, ורואה את האדם כשותף אקטיבי ביצירת החוויה, על ידי כך שהוא מעניק משמעויות סובייקטיביות לעצמו ולעולם . המחקר שלהלן מתייחס אל ההפקות השונות של “אוכלים“ ושל “כתר בראש“ כאל טקסטים שיש לבחון על רקע הנסיבות הספציפיות של זמן ומקום חיבורם : ישראל של שנות ה- 70 וה- 80 ( זו שלאחר השיבה אל מרחבי ארץ התנ“ך, ב- 1967 ) , 6 לפיכך, בין ומתוך מודעות גבוהה לסובייקטיביות של מחברם ויוצריהם . השאלות המרכזיות בסעיף זה : מתי ובאילו נסיבות חברתיות ופוליטיות זכו “כתר בראש“ ו“אוכלים“ להעלאה מחודשת ? ( תוך שימת לב לעובדה כי משניהם עולה ביקורת חריפה על מנהיגים, מחטפים פוליטיים, ומידה לא מבוטלת של צביעות, האופיינית לשיח הדתי והפוליטי בישראל ) , מה התחולל במעבר מן הטקסט הכתוב ( הדיסקורסיבי ) אל הביצוע התיאטרוני ( הפרפורמטיבי ) ? מה עיקרה של תפיסת הבימוי בכל אחת מההפקות וכיצד השלימה / תרמה / סתרה את המחזה הכתוב ? ( שבתאי עצמו היה מעורב רק בהפקה הראשונה של כל אחד משני המחזות . הוא נפטר ב- 1981 , וההפקות הבאות נוצרו אחרי מותו ) , מהם עיקרי המימוש הבימתי של החומר ומאפייניהם העיקריים של העיצוב והביצוע בכל הפקה והפקה, ובאיזו מידה התכתבו ההפקות הללו זו עם זו ? דגש מיוחד 6 גם יתר המחזות הנדונים בספר זה ( “עסקים“, “אהבה“ ו“מלכות“ ) נכתבו בעשור שלאחר מלחמת ששת הימים .
|
|