|
|
Page:13
13 הסרת הקסם מהעולם הפער ההולך ומתחוור בין תגליותיהם האסטרונומיות לבין מחשבת הפילוסופיה הסכולסטית המסורתית, השלושה עיצבו מושגים 7 על מנת לבסס מדעיים חדשים והגדירו את יחסיהם לתיאולוגיה . את מדע האסטרונומיה על יסודות חדשים הם טענו שכתבי הקודש כלל לא התכוונו לתאר את תופעות העולם . מכאן שלתיאולוגיה אין כל תפקיד בהערכת טיעונים אסטרונומיים, כגון התפיסה ההליוצנטרית של קופרניקוס . חלוצים אלה של המדע המודרני סירבו להעניק כל קדימות לשיקולים תיאולוגיים בהסבר ופירוש של תופעות אסטרונומיות . הם טענו שמדע האסטרונומיה לא צריך להיות מוגדר כ"שפחת התיאולוגיה", אלא כמדע שבידו הסמכות לדבר בשם הטבע . הם כולם הודו שככל שדנים בעניינים אלוהיים, התיאולוגיה היא אכן עליונה ביחס לשאר המדעים בהסבירה את ענייני הגאולה והישועה של בני האדם . אולם ביחס לתופעות הטבע, מעמדה המסורתי שוב אינו מובטח לאור התגליות האסטרונומיות החדשות . תיאולוגיה עוסקת בעניינים טרנסצנדנטיים, שעה שהמדע עוסק בעניינים ארציים ; הראשונה עניינה גאולה, ואילו השני, הסברת הטבע . עליית הפילוסופיה החדשה של הטבע הייתה שלובה הדוקות עם הפילוסופיה של הרנסנס והרפורמציה הפרוטסטנטית . המושג "הפילוסופיה של הרנסנס" מתייחס "לפעילות הפילוסופית שהייתה קיימת בעולם שבו הלטינית שימשה כשפה התרבותית מהעידן של אוקם [ 1349 - 1280 William Ockham, ] ועד לשינויים שעשו בייקון 8 אחד הציונים [ 1626 - 1561 Francis Bacon, ] , דקרט ובני דורם" . 7 . על צמיחת הדימוי החדש של היקום במחשבת הרנסנס ובעת החדשה, ראו Miguel A . Granada , " New Visions of the Cosmos", in : The Cambridge Companion to Renaissance Philosophy, pp . 270 - 286 Charles B . Schmitt and Quentin Skinner , " Introduction", in : The . 8 Cambridge History of Renaissance Philosophy, eds . Schmitt and Skinner Cambridge : Cambridge Univ . Press, 1988 ) , p . 5 (
|
|
|