|
|
Page:11
11 הסרת הקסם מהעולם נחשבה התיאולוגיה כאמור ל"מלכת המדעים" או "מדע המדעים" . הפרק הראשון מתאר את השקפת העולם של ימי הביניים אשר בה עולם הטבע נתפס כמסמל מציאות רוחנית עליונה הנמצאת מעבר לו . בטיפולוגיה זו של הטבע, זה האחרון מבטא את תפארת אלוהים ומשקף אמיתות קדושות ורוחניות . מכאן גם נובעת האמונה ב"שרשרת ההוויה הגדולה" ( scala naturae ) , כלומר ההשקפה שהעולם מהווה שרשרת ארוכה של דברים קטנים כגדולים, אשר מעמדם בהיררכיה הגדולה של היישים בעולם נקבע לאור מידת קירבתם לאלוהים . ההשקפה המקובלת הייתה ש"תיאטרון העולם" ( Theatrum Mundi ) נוצר על ידי הבורא להיות בבחינת ראי ומראה לתפארת קדושתו . לכן התייחסו התיאולוגים לעולם הטבע כתיאטרון רחב ממדים המאפשר להתבונן ביופי אלוהים . ז'אן קלווין ( 1564 - 1509 ) , הרפורמטור הפרוטסטנטי, קבע לדוגמה שכל העולם ויופיו מהווים את הבמה או התיאטרון ל"תפארת אלוהים 3 הקדושה" ( Theatrum Dei Gloria ) . עם זאת, בראשית העת החדשה התחוללה תמורה מפליגה במסורת הנוצרית המקובלת ביחס לשאלה מי יכול לדבר בשם הטבע ומי הוסמך והופקד כנאמן לקרוא את מחשבת אלוהים ( mens Dei ) בבריאה . תמורה מרחיקת לכת זו הייתה קשורה באורח 4 שעה שעלתה בלתי נפרד לצמיחת פילוסופיית הטבע המודרנית . קרנה של השיטה המדעית הניסויית והמתמטית, התיאולוגיה הסכולסטית וכתבי הקודש כמקור לסמכות ביחס לעולם התופעות של הטבע איבדו את מעמדם המסורתי כמדריכים העיקריים, אם 3 . Calvin, Commentary on Hebrew , 11 : 3, quoted in : Belden Lane, "Spirituality as the Performance of Desire", Spiritus : AJournal of Christian Spirituality 1 ( 2001 ) : 13 4 . על המדע החדש של הטבע, ראו Brian Baigrie , " The New Science : Kepler, Galileo, Mersenne", in : ACompanion to Early Modern Philosophy, ed . Steven Nadler ( Malden, Mass . : Blackwell, 2002 ) , pp . 45 - 59
|
|