sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

14 גיא פרל לתת ביטוי לחלקי נפש שונים, כחלק מתהליך האינדיבידואציה . ההתמקדות היא באופן שבו משתקף ארכיטיפ האם הגדולה ביצירתם של שלושת ההטרונימים המרכזיים - אַלְבֵּרְטוּ קָאֵירוּ, רִיקַרְדוּ רֶיְשׁ ואַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ - ובעיקר בשלושה מסמלי האם הגדולה אשר טעינותם אופיינית לקומפלקס האם : הכוליות ( ובייחוד בייצוגה על ידי עולם הטבע ) , נשים והקשר עמן, והמוות . האופן שבו זיקתם אל ארכיטיפ האם הגדולה באה לידי ביטוי בכתיבתם של ההטרונימים נבחן גם ביחס לסוגיה תיאורטית מרכזית בגישה היונגיאנית - בקיעת תודעת האגו מהלא-מודע, התרחקותה מעליו, ויצירת זיקה מחודשת עמו על גבי ציר האגו-עצמי כחלק מתהליך האינדיבידואציה . שלושת ההטרונימים ממוקמים במסגרת הניתוח המוצע כאן על גבי ציר שמייצג את מידת התרחקות תודעתם מהלא-מודע, הבאה לידי ביטוי בזיקתם אל ארכיטיפ האם : אַלְבֵּרְטוּ קָאֵירוּ נמצא במצב של פרטיסיפסיון מיסטיק - תודעת האגו שלו עודה בלועה בלא-מודע ; רִיקַרְדוּ רֶיְשׁ התרחק מהלא-מודע ושירתו רוויה בעצב ובהשתוקקות אל חוויית הכוליות שאבדה לו ; ואילו אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ הוא המרוחק מבין השלושה, והדיון בשירתו מורחב לעיסוק באובדנות, בפסיכוזה ובשנאת נשים כביטוי להתפרצויות שתלטניות של הלא-מודע אצל מי שאיבד לחלוטין זיקה תודעתית אליו . בפרק העוסק בשירת המשוררת הארגנטינית אלחנדרה פיסארניק ( 1936 - 1972 ) , מושם הדגש על האופן המורכב שבו משתמשת המשוררת בסמל השמש השחורה, כחלק מניסיונה להבקיע באמצעותו ובאמצעות השפה בכלל והשירה בפרט, אל מחוץ לאפלה הנפשית שהלכה וסגרה עליה . תחילה מודגם בהרחבה האופן שבו השימוש בסמל השמש השחורה, כמו השפה והשירה, מהווה ניסיון לאינטגרציה ; בהמשך נדונה קריסת התהליך, התפרקות הסמל והשפה, וגלישת השירה אל מחוזות הָאַיִן והמוות . במרכז הפרק העוסק ב אלגיות דואינו - יצירתו של המשורר ריינר

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help