|
|
Page:11
11 הקדמה 11 בפרק הראשון אעמוד על הנחייתו של הבעש״ט לתלמידיו כיצד עליהם לבצע את הכוונות והיחודים . נראה שלבעש״ט היתה גישה ייחודית כלפי קורפוס זה, גישה השונה במובהק מזו של המקובלים בני זמנו, אך עם זאת דומה להפליא לאופן בו חוקרים מבינים כיום את עולם כוונות האר״י . טענתי היא שהבעש״ט ראה בכוונות הזדמנות נפלאה להמתקת הדינים האישיים של האדם המתפלל, שהם מיניה וביה גם דינים המתרגשים ובאים על העולם . בסיום הפרק אראה כיצד חלחלה תובנה זו אל כמה מן המקובלים-החסידים בדורות הראשונים של תנועת החסידות . דוגמא מובהקת לגישת הבעש״ט לכוונות תוצג בפרק השני, והיא כוונות הבעש״ט לטבילה במקווה . בכוונות אלו ניכרת היצירתיות של הבעש״ט, כמו גם גישתו החדשנית לחולל תהליך אישי בסיוע הכוונות, ומעל לכל – להמתיק דינים : לקחתם עם הטובל אל תוך המים, מי החסד ומי הבינה, ולהפכם מדין לרחמים . נצביע על הקשר בין כוונה זו לבין סגולה ליולדת, ענין שהעסיק מאוד את בעלי השם . בפרק השלישי נפתח לדיון מחודש את סוגיַת המתקת המחשבות הזרות . אלו מחשבות שהאדם הדתי בדרך כלל בורח מהן, ואילו הבעש״ט קורא להתמודד עימן ואף להמתיקן . אראה שהבעש״ט ראה במחשבות זרות מעין ״קדימונים״ לדינים פוטנציאליים העומדים להתרגש על המציאות, ומכאן הדחיפות הגדולה להמתיקן . סוגיה זו איננה איפוא רק ענין בו באה לידי ביטוי הפסיכולוגיה של הבעש״ט, אלא היא קשורה בטבורה להיותו בעל שם ואישיות פנוימטיקנית . בפרק הרביעי נעסוק באופן האיזוטרי בו יש להמתיק מחשבה זרה ורעה, וזאת על ידי שמות ויחודים מסוימים, אותם מסר הבעש״ט לתלמידיו השונים . אף כאן נראה כיצד הקבלה, ובפרט הקבלה הלוריאנית, שימשה בידי הבעש״ט כלי מצויין להפוך את הדינים מיסודם לרחמים . כמו כן נדון בשאלה מדוע היתה זו תורה איזוטרית – מה בתיאוריה שלה, או בפרקטיקה שלה, חייב היה להישמר בסוד . בפרק החמישי יוצג רעיון מיתוק הדינים בשורשם, המשפיע באופן דרמטי על הדיבור האנושי . זהו במובן רב שיאו של החידוש הבעש״טיאני : לפי תפיסת עולמו, הדיבור, שהוא יסודה של המציאות כולה, הוא מלא דינים – מחשבות זרות ורעות האופפות אותו . לדיבור מעין זה יש השפעה איומה על המציאות, ומכאן ההכרח למצוא פרקטיקה רוחנית להמתקת הדיבורים . הדיבור הנובע מתוך מיתוק דיני המחשבה נובע וקולח ללא כל קושי ומייצג, בשיאו, את השכינה הדוברת מתוך פיו של המקובל . בפרק השישי נראה צורת התמודדות עם הדינים בטקס קבלי מורכב שחובר, לטענתי, על ידי הבעש״ט . הטקס נועד בעיקר להגן על ביתו או על עירו של מזמין הטקס, ולפגוע בצורה זו או אחרת במקורה של הצרה הקונקרטית, שכנגדה מופעל הטקס . בשונה משלושת הפרקים הקודמים, אין כאן מיתוק הדינים ״בשורשם״, אלא הסרתם בלבד
|
|