sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

13 מבוא הילד במרכז התמונה הוא שש או שבע . שלושת האחרים ודאי בשנות העשרה לחייהם . הנערה חשופת השד משמאל תומכת בידהּ החבולה והחבושה . יש לשער כי אין זה מקרי שהנערה ניצבת אל מול עדשת המצלמה באופן שמחלל את כבודה ואת צניעותה . ייתכן כי הצלם ביקש לרמוז שהיא נאנסה בזמן הפוגרום, כמו נשים יהודיות רבות באוקראינה בתקופת מלחמת האזרחים . 1 אין לדעת אם הארבעה היו קרובי משפחה, אך לבטח הכירו זה את זה . אין לדעת מי סייע להם ומה עלה בגורלם . האם היגרו לארצות הברית או לארץ ישראל ? האם נשארו באוקראינה ולימים נספו בשואה או ניצלו ? איננו יודעים פרטים נוספים על התמונה ועל המצולמים, אך אנו יודעים מה התרחש בחודורקוב בזמן הפוגרום . גיסי ההגנה אמנם התאספו ויתגרו מלחמה עם הכנופיה, אך עד מהרה נוכחו שלא יוכלו עמוד . אחדים נפלו במלחמה . הנשארים ברחו בדרך העולה אל התחנה פופילנה, הרחוקה מחודורקוב עשרים פרסא . אך הסיקרים דלקו אחריהם עד מרחק עשרים פרסא מהעיר והרגו את הבורחים בלי חמלה . כל הדרך הייתה מרופדה בהרוגים . כאשר עשו הרוצחים כלה בגיסי ההגנה שבו העירה והתחילו להשמיד את היהודים שנמצאו בעיר . המיתו אותם במיתות משונות : הרגו, טבחו, השליכו את קרבנותיהם אל נהר אירפען, דנו אותם בשריפה, רצחו אנשים ונשים זקנים ונערים, גם עוללים ויונקי שדים . לא ידעו רחם . את קרבנותיהם הרגו כמעט רק בנשק קר . רק על אלה שהושלכו אל הנהר ירו, כדי לגמור את מיתתם . את הבתים ושאר הבנינים שלחו באש . אל אֻרוָתו של מאיר ריבאק הביאו כשלשים איש, סגרו את הדלתות ואת האֻרוה שלחו באש . כל הנמצאים באֻרוה נשרפו . לא ניצל אף אחד . אחר השחיטה נשלחו אכרים עם עגלות לאסוף את ההרוגים המתגוללים בשדות ועל הדרכים, כדי שלא יעפשו את האויר . במשך ארבעה ימים הביאו האכרים חמרים-חמרים הרוגים אל בית הקברות בחודורקוב וקברו אותם בקברות אחרים . מאה ועשרים הרוגים בקבר אחד . אך לא עלה בידם לאסוף את כל ההרוגים . עוד נשארו הרבה מתגוללים בשדות ודרכים והיו לברות לכלבים ולחיות . גם אחר כך מצאו האכרים כל פעם הרבה הרוגים בגנים ובשדות והביאו אותם העירה לקבורה . מספר הנרצחים היה עד אלפים נפש . 2 1 פרעות ביהודי חודורקוב, אוסף התצלומים של הספרייה הלאומית, 5490 TMA . את האלבום תרם לספרייה הלאומית בשנת 1936 אהרן בז'ז'ינסקי בשמו של שלום שווארצבארד . שווארצבארד התנקש בשנת 1927 בחייו של הלאומן האוקראיני סמיון פטליורה, שהיה אחד האחראים לטבח ביהדות אוקראינה . 2 אליעזר דוד רוזנטל, מגלת הטבח : חמר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה , כרך שלישי ( ח - ט ) , חבורה, ירושלים תרצ"א, עמ' 15 - 16 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help