|
|
Page:14
14 ביבליוגרפיה לעיר ושנה ולימדלעשות" : חזררק במסכת סנהדרין אגב דין זקן ממרא מופיע המונח "הורה כדרך שהיה למד פטור ואם הורה לעשות חייב שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון אינו חייב עד סנהדרין פי"א מ"ב ) . מבחינת המשנה שם זה משפטשיורה לעשות תלמיד שהורה לעשות פטור ( התפר בין שני חלקים במשנה . החלק הראשון עסק בדרך שבה יש לנהוג במקרים של ספק . מי נו יודע מה ההלכה פונה לבית הדין לבירורה . המשפט הבא ( זה שציטטנו ) מתחיל עניין חדש,שאי מה דינו של מי שיודע ואיננו רוצה כלל את חוות הדעת של בית הדין . זה אפוא משפט חדש במשנה, ומן הסתם נלקט ממקור שונה . מע מפי בית דין ומורה . . ''האיש אשר יעשה בזדון', אשר לא ש 1אבל במדרש לעניין זקן ממרא : " . בזדון, על זדון הוא חייב ואינו 3 . "אשר יעשה", על מעשה הוא חייב ואינו חייב על הוריה . 2 . "לבלתי שמוע", ולא שומע מפי שומע" ( ספרי דברים פיסקא קנה, מהד' 4חייב על שגגה . ) . במדרש זה 301עמ' ; וכעינו מדרש תנאים דברים י"ז יב, מהד' הופמן 207 עמ' פינקלשטיין הורייה משמעו לימוד בלבד . עשייה משמעה מעשה בלבד . כך פירשנו את המדרש במקומו ( סנהדרין פי"א מ"ב ) . . זקן ממרא שהורה 2 . באת' לרבות בית דין שביבנה . רבי זעירא אומר לשאילה . 1בירושלמי : "' ור . הורה על מנת לעשות ועשה חייב הורה ולא עשה פטור . הורה על מנת שלא לעשות, פט לעשות, אף על פי שלא עשה חייב . אמר רבי הילא תני רבי ישמעאל כן אשר יעשה לא הוא שיעשה ( ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג, ל ע"א ) . המשפט הראשון איננו לעניינו אך הבאנו אותו בגלל חשיבותו . האמורא הראשון סובר שכל פרשת זקן ממרא חלה גם ביבנה . רבי זעירא חולק סבור שבית הדין ביבנה, חשוב וצריך להביא אליו את הספקות, אבל רק לעניין זה הואו לשאילה בלבד . המשפט השני קשור – משמעותי . דין זקן ממרא לא חל בו . וזהו "לשאילה" לענייננו . הירושלמי מבחין בין הורה ועשה ( הוא עצמו ) לבין הורה לעשות שמשמעו פקודה שהתלמיד אפשר להביןננו בטוחים שאכן הירושלמי העניק בכך סמכות לחכם לפקד, אבללבצעה . אי'חייב' כך . ברם, במשנה עצמה משמעות זו של 'הורייה' כהנחיה מחייבת איננה מופיעה . משפט זה מופיע בצורה מעט שונה גם כהסבר למשנת הוריות ( הוריות פ"ב ה"ב, מו ע"ג ) . איננו יודעים שכך התכוון רבי יוסי . אבל רבי יוסי, או העורך, סבור שמשפטלהכריע אם זו העבירה בלבד, או זה נאמר גם על מסכת הוריות . מדוע חייבים קורבן רק על מעשה ולא על הורייה בלבד ? אפשר שההסבר הוא אידיאולוגי . קיימת חירות המחשבה, אך נדרשת אחדות בביצוע המצוות, בו נעסוק להלן . או בשפה אחרת בשלב דעות מותרים, בשלב הביצוע כל סטייה מסוכנת ופסולה . זהו חלק או תוצאה התכנון חילוקי של מיתוס המחלוקת וההכרעה . המחלוקת לגיטימית ואין למנוע מאדם להביע את דעתו ולעמוד - עליה . אבל נדרשת אחידות וקבלת ההכרעה בשלב המעשה . נראה לנו יותר שההסבר טכני
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|