|
|
Page:12
12 מבוא 9 המאגיה עוד יותר קשה לנו להגדרה . עם זאת לחז"ל היה ברור מהי מאגיה אסורה ( שדינה מוות כמו עבודה זרה ) . לנו קשה לרדת לסוף דעתם משום שהמחקר המודרני דורש הגדרה ברורה ירו . אך לחז"ל הדבר היה ברור וכן לחוקרי יהדות שחיו בעצמם אתבקריטריונים שחז"ל לא הכ מה שהם ראו כמסורת חז"ל ( אורבך, ליברמן ובמידה פחותה גם אנחנו ) . זה שלנו כיום קשה להגדיר את הדברים זו בעיה שלנו, ולא של ההלכה הקדומה . התקופות האחרות עבודה זרה והמאגיה לסוגיה אינם רק דת . בתקופה הרומית, ולמעשה גם בכל עבודה זרה ומאגיה הן גם התרבות הרווחת . חלק גדול מהקישוטים היו בדמות הפולחן הנוהג . בבתים, בעיקר של עשירים ניצבו עשרות צלמים וצלמיות לנוי ולעתים גם לעבודה כאחד . בבית ים . רומי אמיד תמיד היה מזבח, ספק לפולחן ספק לטקסים ביתיים, והבבדל ביניהם איננו קי הדת היא שפת הדיבור, שפת הציבור ושפת הטקס, וההפרדה ביניהם מלאכותית . הפסלים עצמנם שניצבו לשם פולחן גם הם היו מרכיב קישוטי . בשני צידי ה'סקלה' היו אביזרים ברורים, היו צלמיות של חיות בר שהיו רק לנוי, והיו פסלי אלים לפולחן מובהק . אך ב'אמצע' השתרע ל אביזרים שקשה להגדירם . מרחב גדול ש באופן כללי הכול אסור אם כי ברמת איסור . חז"ל מצאו את הדרך להגדיר מהי עבודה זרה בפועל סנהדרין פ"ז מ"ו, פירושנו לה - שונה, לפי כללים הלכתיים ( יש בו מעשה, או אין בו מעשה ) . ולהלן דברים מדרכי האמורי המספרבנוסף הורחב איסור עבודה זרה גם למאפייני לבוש ותרבות "אילו קומי והעושה בלרית" ( תוס', שבת פ"ב ה"א ) . גם לימוד היוונית נאסר, לדעת חלק מהמקורות, בגלל שרך עבודה זרה ( ירושלמי שבת פ"ו ה"א, ז ע"ד ; בבלי, סוטה מט ע"ב ; דברים רבה ואתחנן ) . 293 טו, עמ' ] מדרש אגור [ ב יח ; משנת רבי אליעזר ו ד ה ז ר הע בה י ח ס ל נ צ ר ו ת כ ה כפי שהדגשנו, עבודה זרה במשנה ובמקורות התנאיים היא עבודת אלילים פגאנית ולא 10 הנצרות . גם בספרות האמוראים עדיין היריב הם עובדי אלילים פולותיאיסטיים ולא הנצרות ) . בספרות המחקר ניסיון רב שנים למצוא על גווניה ( וכן לא הזוראסטריות או המניכאים מוטיבים אנטי נוצריים בהלכה ובאגדה . הטענה היא שהנצרות עיצבה את פני היהדות . כאשר היהדות מחקה את הנצרות או מתפלמסת איתה . לדעתנו אין לרעיון זה עדויות . נכון שיש לנצרות מקום . יש מדרשים מאוחרים וגם מעט פיוטים הנאבקים בנצרות אך לפחות בהלכה אין 9 מי"א והמבוא למסכת חגיגה . - ראו בוהק, מאגיה ; הררי, כישוף, ובקצרה בפירושנו לסנהדרין פ"ו מ"י 10 לגישה אחרת ראו גולדנברג, נצרות .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|