|
|
Page:6
6 מבוא הקדמה ה ל כ ו ת ע ב ו ד ה ז ר ה ו מ ק ו מ ן ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה . הן מרכיב מרכזי במחשבה עיקרן של הלכות עבודה זרה נעוץ כמובן הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי . במקרא . מוטיב ההתנגדות לעבודת אלילים חוזר בתורה ובדברי נביאים כאחד . התורה מתייחסת לשלב כיבוש הארץ, עת אמורים בני ישראל לפגוש את תושבי הארץ ולהורישם . מאוחר בעיקר לים מצויה כאן, בתוך יותר בספרות הנביאים המאבק הוא פנימי וחיצוני כאחד . עבודת האלי המחנה היהודי, והיא גם מאבק בהשפעה תרבותית אפשרית של בני העמים הסמוכים . בתקופת בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד עבודה זרה היא גם מפגש לאומי פוליטי והתיישבותי עם ב כלכלי מול היישו - הזר העוין . השלטון הזר והכובש הם עובדי עבודה זרה, והמאבק הפוליטי הנוכרי הוא גם המאבק עם עבודה זרה . לתקופה קצרה של שלטון החשמונאים חווה העם היהודי שינוי זמני במצב . המרד הלאומי היה מרד נגד עבודה זרה, ותנופת הכיבוש וההתפשטות של האימפריה החשמונאית הייתה תקופה הרגילה של מאבק של ניצחון על עבודה זרה ועובדיה . תקופה זו היא פסק זמן בסיטואציה מעמדת נחיתות נגד הזרים . הלכות עבודה זרה הן אפוא מפגש של מספר תחומים . הגדרת היחד היהודי היא האמונה באל אחד ונגד עובדי האלילים . כל מי ומה – אמונה • שבא אחר כך ( נצרות, אסלאם, מניכאיזם, הדת הזורואסטרית ) הוגדר לאור קריטריון זה . החירות הלאומית והיחד הלאומי גם נגד עבודה זרה ועובדיה . – השאיפות הלאומיות • מי שעובד עבודה זרה מוגדר זר שנגדו נלחמים וממנו מתרחקים . יהודי העובד עבודה זרה מצטרף לצד השני, ולהיפך ( גר הוא מי שפרש מעבודה זרה ) . פוליטית לזרים משולבת לבלתי הפרד עם המאבק הדתי . - ההתנגדות החברתית • הכלכלי להישרדות ושמירת נחלת אבות גם הוא מאבק בעובדי עבודה זרה . המאבק • הלכות עבודה זרה הם מלב הההלכה היהודית . מכיוון שכך חלים עליהן – הפן ההלכתי • חוקי המשפט וההאחדה החלים בתחום ההלכתי . בפועל נוצר שיווי משקל מסוים עם הציבור הנוכרי . שיווי משקל זה השתנה מדור לדור . • ן אירופה של ימי הביניים כדין ארץ ישראל, ואין המאבק באסלאם כמאבק בנצרות . אי סטטוס קוו זה השפיע גם הוא על הלכות עבודה זרה .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|
|