|
|
Page:11
סנהדרין 11 – חולין ג משנהפרק ז דפוס נפולי מצות הנהרגים : היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה . יהודה אומר ניוול הוא זה, אלא מניחין את ראשו על הסדן, וקוצץ רבי בקופיץ . אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו . מצות הנחנקין : היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו, ונותנין סודר קשה עד שנפשו - לתוך הרכה, וכורך על צוארו . זה מושך אצלו, וזה מושך אצלו יוצאה . עפ"י כתב יד ק ופמן חכמים מציעים – עו ש הש ה מ ל כ ו תכ ד ר ךבס יי ףר א ש וא תם מ ת י ז יה י וה נ ה רג י םמ צ ו ת מנ י חא ל אז ההו אני ו ו לא ו מרי ה וד הר ב יהריגה בדרך המקובלת המוכרת מהעולם הרומי . המשנה – ב ק ו פ י ץו ק ו צץ . מתקן ברזל נמוך המשמש לעבודת הנפח – ה סד ןע לר א ש וא ת אומרת שאין לחתוך בשר קרבנות אלא בקופיץ ( פסחים פ"ז מ"ב ) , משום שאין בו שבירת עצם . קרדום שהשימוש בו עשוי לגרום לשבירת עצמות הקרבן . אם כן, הקופיץ הוא סכיןזאת בניגוד ל גדולה וחדה, בניגוד לקרדום הקהה יותר . משנה אחרת אומרת שאין מבקעים עצים ביום טוב בקרדום או במגל אלא בקופיץ, ושוב התיאור מתאים לסכין, שאינה מיועדת בדרך כלל לחיתוך ביום טוב לביקוע עצים, שאין זה דרך מלאכתה . התלמוד למקוםעצים, ולכן מותר להשתמש בה מסביר : "לא בקרדום . אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב, לא שנו אלא בנקבות שלו, אבל מותר . פשיטא, בקופיץ תנן ! " ( ביצה לא ע"ב ) . הקרדום הוא גרזן שיש לו ידית – בזכרות שלו 10 ולהב . ) . 81בליטה, ועליה מולבש הנקב שבלהב ( איור הידית מכונה "זכרות" משום שיש בה 11 הלהב מכונה "נקבות" משום צורתו . הידית של הקרדום דומה אפוא לקופיץ, ומכאן שהקופיץ . copis , ובלטינית : ςί ο : מושאלת מיווניתהוא סכין . המילה עצמה לקרדום ראו משנה, פאה פ"ד מ"ו ומקבילות . 10 משמעות זו של "נקבות" ו"זכרות" חוזרת במקורות אחרים . כל הכלים המשתלבים כונו כך, כאשר החלק עם 11 ור "נקבות" . הבליטה הוא ה"זכרות" והמגרעת או הח
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|