|
|
Page:12
12 מבוא בית דין לענייני ממונות של שלושה דיינים או חמישה . . א בית דין זה זוכה במקבילות לכינוי סנהדרין, . דין גבוה יותר לענייני נפשותבית . ב . להלןק בונעסוו אין לו עלשבפו,זקניםדואחיםו שבעם אבעיבירושלים של שבית הדין הגדול . ג החוטא את נביא השקר ואת הכהןר . תפקידו לדון את השבטדתחום פעולה מוג יתה קיימת . ונביא שקר או כוהן גדול אינם הגדול . החלוקה לשבטים כבר לא הי סתםן זה בית דימכונה קבילות מהווים תחום פעולה מספיק למוסד כה מכובד . במ . ) 1ור י ( אבמקדשים בלשכת הגזית שזו שישבה בירושל,ן"נהדריה"סאו "בית הדין" בית הדין המקומי בעיירות בתי דיןבמקביל מתואר במדרש מערך אחר של ארבעה . ד ישראל . ובמקרה שבית הדין מתלבט בפסק ההלכה הוא פונה לשלושת בתי הדין ין הדר זה, כל אחד אמור לפתור את הבעיות שבתיחא שהיו בהר הבית . בזה של המסורות זושתי . ב ומקבילות ) ( להלן פי"א מ"הצליחו לפתור לא יםהקודמ פרק יא, מדברות על אותה מערכת שלהפרקים הראשונים בסנהדרין, וזו של שלושה בתי דין, אך הן סותרות זו את זו . אם אכן היו בתי דין אזוריים הרי שהם לכך ברור רבמעמוך . הנדיןהטבעית שאליה הייתה מגיעה השאלה מבית התוהסמכ במערכת שלושת בתי,למשל,לה . כךוירושנפבננתח אותה רת היא אגדית ושהמסו בית הדין הראשון שבהר הבית זהה לבית הדין השני, ואולי תיאור הדין שבמקדש, ד . ין בלבהכוונה במקורית הייתה לתאר מערכת של שלושה בתי ד שוניםסדרי בתי הדיןבל א, לושה ) ( שזהההעובדה שבשתי המערכות מספר בתי הדין אה כי נרת, או את שתיהן . כפי שנסביר בפירוש לפרק יארוואת אחת המסמחשידה , תוך התנגדות היעדר מחלוקת בעברהמאדיר את מציגה מצג אוטופי המסורת שם מסורת זות שיש בדברי כל צד . ות המחלוקת' והכרה באמוס התנאי, של 'תרבלאת 1 פי,כשלעצמו אוטוהואש, ממראזקןין מסבירה את ד ת יחזון של הכרעה שיטתכ א התגשם אלא לאחר תקופת התלמוד . עם כל זאת פרטים ממנה במחלוקות, חזון של בודאי היסטוריים כפי שננסה לברר להלן . 1 וריות . ראו דיוננו במבוא לפרק יא, ובמבוא לה
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|
|