|
|
Page:13
– ן חולי תראבבבא 13 תפיםחצר השו אבל,בחצר השותפים ובדיני מכירה של חלקים ממנהסכת זו עוסק ברובוגם הפרק הרביעי במ חצר המשותפת היא הביטוי . ידי והשותפות באה מעט ל,ההקשר העיקרי הוא שאלת המכירה 29 חרים במסכת זואגם הרקע לדיונים הלכתיים 30 ובמסכתות אחרות . תר בעלת צורומבנים כאלה שבהם מכלול חדרים וחצברחבי ארץ ישראל פזורים מאות וחלקי מבנים בעלי אופי אחר ( מבצר, בית אחוזה ,גאומטריות שונות . חלקם מבני מגורים ( תוס', אם כי נזכרת גם חצר של יחיד,בלשון חכמים היא חצר השותפים"חצר"וכו' ) . סתם 31 ועוד ) . כן נזכר בעל החצר 686טהרות פ"ז הי"ד, עמ' בהחלט ייתכן שבעל החצר הואאבל, ) . 1איור לעיל ה שם ( הבעלים, ואין זה משנה את גוף ההלכאחד מ , ( שותפים ) "חצר השותפין"או "של רבים" תים יסתם, ורק לע"חצר"בדרך כלל המינוח הוא ים . בהיא של ר"חצר"אבל בדרך כלל סתם אלא שברבות הימים כיצד נוצרה החצר ? ייתכן שבעבר הייתה חצר של משפחה מורחבת משפחה, והחצר הפכה לחצר של רבים . ת והשינויים החברתיים ניתקו קשרי הניעות הגאוגרפי מן המקורות ומהממצא הארכאולוגי עולה שהחצר עברה שינויים, בניית קירות מחודשת הלאה, והדבר אך טבעי . הפך לפרטי ( חצר לבית ) וכןיחלוקת מרחבים . מרחב ציבורו רבי שמעון אומר"" : בתים"לפחות שניכמים היא מכלול שיש בו שטח פתוח ובלשון ח"חצר" המינימלית, "עיר"עירובין פ"ה מ"ו ) . המדובר בהגדרת החצרות של שני בתים" ( משנה,שלש . "חדר"וא מה שהיום מכונה חכמים הבלשון" בית"שומעים גם על גודל החצר . אנו אך אגב כך ואעיקר החצר האבל מכל מקום",בתים"בדרך כלל בחצר השותפים יותר דיירים ויותר מרחב הפתוח שייך לכל הדיירים ויש לכל אחד שטח המוקצה לו, וכן ה . הבתים ( להלן פ"ד מ"ד ) כות שימוש . זשטחים משותפים לכל או לחלק מהדיירים, ולדייר הבודד אין בעלות אבל יש שטח אישי בכניסה לביתו, אבל בפועל גם אחרים עוברים בו . בנוסף היה לכל דייר חצר אנו שומעים ממקורות רבים . האפייה והבישול נעשו בחצרהשכנות בעל יחסי המשותפת, וממילא הפכו למעשה לאירוע חברתי משותף . החצר המשותפת כללה חדרי החצר הייתה שטח ר פתוחה ( שגם היא כונתה "חצר" ) . צמגורים, "בית" בלשון המקורות, וח בעקבותת דרישה של אחד מהם או תים החליטו השותפים לחלקה בעקבוימשותף, אם כי לע פ"א מ"א ומ"ג ) . בחצר המשותפת ניצבו התנור והכיריים, ואף בה היה השטחלהלןסכסוך ( א פעם בישלו הנשים, לתים משותפים . יש להניח שימצומצם למדי . מתקני הבישול היו לע ו לבבא קמא פ"א מ"א . ראו למשל לעיל פירושנ 29 מ"י ועוד . - דוגמאות לכך הן מסכת שביעית פ"ה מ"ט ומקבילתה בגיטין פ"ה מ"ט ; כלים פ"ה מ"ז 30 ראו למשל בבא קמא פ"ה מ"ב . 31
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|