sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

14 בפרק ו משנה הקודמת . שנה הגבלה ושוני מהמהוא מופיע במפורש כהגיוני,בבבלי . בתוספתא מהלך כזה נו כתוב במשנה . ת איאבל במשנתנו הסבר כזה קשה, שכן עיקר ההבדל בין המשניו רה ספתא וקיצועריכת התי רק אם נבין שהמשנה תלויה בניתן אפוא לקבל את הסבר הבבל ן נוסחבתוספתא עדייאת עצמו . גם אם המשנה תלויה תר סואותה כך שנוסח המשנה בעצם שה . המשנה ק ו עלינ . תוספתאבצג וזה שמלדעתנו נוסח המשנה במשנת נזיקין איננו ,במבואכפי שכתבנו טהבאותה שין ניסתה לפשר ביניהשאכן המשניות סותרות, והתוספתאאפוא להסביר . "סקינןעמאיהכא ב"קרא בעתיד ( בתלמוד הבבלי ) ית שתיתלמוד יכך הן עוסקות ולפ,נתנו בחזרהטעיית שכר ומשהשונה עוסקת בלפי הסברנו המשנה הרא לקת על משנה א . א חוואם משנה א עוסקת בחזרה הרי שבאמת הי,במקרים שונים , אול מה שעשוע לא לשלם ים על התחתונה ? אולי שיכול שכיצד מתבטאת ההלכה שיד האומנ פיצויים ? ף לתבוע מהם יותר, ולא לשלמו, או אולי אבוהר גלהטעות אותם ולהבטיח שכ מצויות בספרות האמוראים ,המציגה שוויון בין בעל הבית לפועליםשנה הברורה ת המלמרו ין זהישראל עבדים', אין ישראל קונרב אמר 'כי לי בני נות . בירושלמי ( יא ע"א ) : "ת שועמדו הבית יכולדעתיה דרב בין פועל בין בעל על א . בי יוחנן עבד עברי היא מתניתזה . אמר ראת ועל יכול לחזור בו ולא בעל הבית" . לפנינו מחלוקת הלכתית יה דרבי יוחנן פזור בו . על דעתלח מחלוקת הדרשנית היאה, והאם האומן להתחרטהיא המחלוקת ההלכתית ת . נירשדומחלוקת על . אם הפסוק מדבר 22 ריעבר עבעל שכיר או עלד מדבר התעמר בעבלק האוסרהאם הפסו לשכיר זכות שביתה, וכששבתנה על החלש ( ימגזור בו, וההלכה כיר רשאי לחעבד הרי שהש וזו,שכיר אזי השכיר איננו רשאי לחזור בוסק בואם הפסוק עו,פטור מהנזק שנגרם למעביד ) משפטית . השאלה - בצורה לאת מנוסחת י קת ההלכתהמשנה שלנו ( משנה ב ) . המחלודעת יבו . הרשל החוזר מה דינו ,ה דיון כמו במשנההאם רשאי לחזור בו ? אין ב : אהיטיתהמשפ ח את ור בכבפועל אי אפשר להכריח את בעל הבית לתת להם לעבוד, ואי אפשר לקשו רק אוניות אלהתוספתא לא עסקו בשאלות העקרהאומנים לעבודה שהבטיחו . על כן המשנה ו לוקת בירושלמיל הבית השוכר לתת . המחייב בעם חשלוואיזה סוג ת,מי חייב לפצותבשאלה דיאית ) ולא את התוצאות המעשיות ממנה . עם זאת ברורה העקרונית ( האיהשאלמעלה את א שציטטנו במשנה ן הצדדים ) . התוספתילדברי רבי יוחנן ( שוויון בותר קרובה ישמשנתנו ביטויידי באה לרב ריסוים על בעל הבית, אך רק בדבם יתרון מי קה לאומנהקודמת מעני 22 סבים אתהדרשנים מל . בדרך כלל בדרשות חז"הדרשה שמדובר בשכיר ושכיר אסור לו להיות עבד, חריגה דומה . גרים וכלל ישראל,לכבד עברי או לו לעהפסוק א

הוצאת משנת ארץ ישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help