|
|
Page:13
עא כרך אבבא מצי 13 מ סכ ת מסחר , ייןקרי הוא דרכי הקנאך הנושא העי, ( פ"ד מ"א ) נפתחת בדיני החלפת כסף בזהבמסחר מסכת הקטנה הוא מהסוף להתחלה . סופה "תמסכ"מתבצע . הסדר של הין ניהקבו שהמועד ולמעשה בא בתרא פ"ה מ"ז . בקרון ברור המצוי בהרחבה ביבכך שכסף איננו קונה, זה עהוא התחלתה תרא בכך ששתיהן מדגישות שמדידה איננה קניין . הדגשתבנו מתקשרת למשנת בבא משנת ה היאהמדידולפישהנוהג המקובל ) שבה העממית ( אה, מידי המחבאה להוציא, כנרהמדידה זו . "עממית"ואכן בבבא בתרא ( פ"ה מ"ט ) מצויה גם דעה ,קניין תקף זה היה ,קיןיוא למסכת נזאותה במבפי שהצגנות . לדעתנו, כאיננה מדויק"עממית"ההגדרה "עממי"כהרקו נגדו . הגדקדום, שחז"ל נאבבור הרחב, אולי גםיכנראה נוהג משפטי מקובל בצ בהחלט ייתכן שזה היה נוהג משפטי לכל דבר במערכת ; "לרק מנקודת התצפית של חזיאה "ל משום שאיננהין זו נדחתה על ידי חזמשפט מקבילה שאיננה מיסוד בית המדרש . שיטת קני את המציאות בצורה מובהקת . "חותכת"דיה, ואיננה תמשפטי המחירפט הרומי קביעתששבמל פיעאףזאת ,נייןקיננה מהווהנת המחיר אינתגם ,כמו כן מכירה ) . לעומת זאת החליפין הם - בדל חד בין מכירה לאקט אחר ( מתנה, או טרוםמהווה ה ן ואך בהם המשנה עוסקת . מכיו, שרומשנה במפם נזכרים בן עצמם אינפידבר . החליקניין לכל ו מתבצעהוא מטבע שבהוא כסף ומתילהגדיר מתי מטבעיש שאיננו קניין, הרי שכסף שמהסיכום המוצע והמשנה מניחה,יה על הבנת דיני קנייןמשניות בנוכל הבנת ה . התשלום רים נמסרו במפורש . על משנה אחרת שבה הדבהם מובנים . דומה שהמשנה שלנו בנויה לום כסף רי ההמשך הוא שתששנזכר עניין הקנייה בכסף והעובדה שהכסף איננו קניין, החראמ א גורם המבטל את וכהלכה האם לא נעשהקונה, אךוה התשלום ) איננהסכמה על גוב ( או עומדננו ד בדיבורו . מי שאידין מי שאיננו עומהקניין . חוליית הקישור בין שתי היחידות היא הסכם, שכן ( היחידה הבאה ) . מי שאינו עומד בדיבורו איננה מפרהונאהי הגמסובדיבורו הוא היא פגם אחר, ובמקרים הונאהויש בכך פגם מוסרי . הונאההוא גורם לך אעשה קניין,טרם נ מופרזים הדבר גורם לביטול ההסכם .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|