|
|
Page:12
12 אמשנהפרק א מ סכת שומר . רה, והוא השימוש בחפץ הנשמרשל דיני שמיוסקת בפן אחדשומר או המפקיד עמסכת ה והדינים דומים . מוצא האבדה הוא בעצם שומר ,המשך לדיני שימוש באבדההנושא מובא כ בשני המקרים זמן . רק לאחהבעלים יימצאו רכולל האפשרות ש,נמצאושלה עד שהבעלים צריךן הואואף ברור שאי,ערך החפץ שבידומידת האפשר את בברור שהשומר צריך לשמר . כמובן ההגדרה שבה"לצאת מגדרו"הסכם שיחייב אותו רו לשם כך, שכן אין צאת מגדל בדוגמאות כדי םומר דבר . חכמים מתמקדיא מינוח סכמטי שאיננו איה",לצאת מגדרו",נקטנו רה . ים, לבין טרחה יתהראויה בין שכנ,ומה הגבול בין טרחה רגילהחייב מה השומר רלהבהי חד נחוץ לשמירת החפץ, השימוש מצד את יותר, שכןובעייתיהבחנההדון ההגדרה ובמקרה הנ ל לגרום לנזק ולתביעת ומצד שני הוא גם סיבה לפגיעה בו . לכן עודף פעילות של השומר עלו זיקין מבעל החפץ . נ לחוש"לנחשב י השומר מתשונות, כגוןני שמירה עולות שאלות משפטיות תאורטיותדיבאג ( פ"ג מ"ט ומי"ב ופירושנו הוא שולח ידהאם מזיק ברשלנות ",לח ידוש"ה של ההגדרומה "יד שונים מהנושאשאיםלי לנו . אלו שתי הלכות קדומות שלדעתנו הוסבו בתלמוד הבבן ) לה ורי . המק
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|
|