|
|
Page:14
אורי רוסט 14 השתמש בשם "ערבים" רק עבור הבדווים או ערבים נוודים, שאותם הוא תיאר כעם פראי שתכונותיו נוגדות את הציביליזציה . גם בימינו נקראים לעתים הבדווים "ערבים" ) "ערב" ( על ידי כותבים ערבים 1 או על ידי אוכלוסייה ערבית לא בדווית . אצל הבריטים התווספה לכך גם הנהייה אחר ראשוניות וטוהר גזעי, שאותה סיפקו הנידחות של מרכז חצי האי ערב והמגע המועט של תושביה עם העולם שמסביבם . שרידי תפיסה רומנטית זו ניכרים גם בתקופה שבה עוסק הספר הזה, אם כי, כפי שנראה, המלחמה גרמה לפגיעה ניכרת בה . לחוסר הבהירות הזאת נלווה סיבוך נוסף בדמות המושג 2 שהיה בשימוש כבר במאה ה – 16 . המונח שימש הן"לבנטיני", לתיאור תושביו המקוריים של הלבנט ) המונח התייחס למזרח בכללו, או, ובעיקר, לאזור המזרחי של הים התיכון ( והן לתיאור אירופיים שהתיישבו בו . עד סוף המאה ה – 19 השתמשו בו בדרך כלל כדי לציין תושב אירופי אשר חי במזרח . עם זאת, היו לו גם פירושים אחרים, למשל, אדם שדמו מעורב : יווני או ארמני עם צרפתי, איטלקי או אנגלי . במקרים מסוימים הורחב המושג לכל "אוריינטלי" שאינו מוסלמי . קרומר, הקונסול הכללי הבריטי במצרים ושליטה בפועל בשנים 1883 - ,1907 טען בספרו מצרים המודרנית שהגדרה מדויקת היא בלתי אפשרית מכיוון שיש אירופים החיים בלבנט שאינם לבנטיניים, ויש, בעיקר בני עמי דרום אירופה, שהטמיעו תכונות לבנטיניות . תפיסה זו נבעה בהכרח מראייה לא מחמיאה של העמים הללו : ספרדים, פורטוגלים ואיטלקים, שעבורם היה כינוי של זלזול באנגלית : Dago ) מקור הכינוי בדרום – מערב ארצות הברית, והוא 3 שיבוש של השם הספרדי הנפוץ דייגו ( . המושג "לבנטיני" שימש בשני ממדים, אשר לעתים נקשרו זה לזה על ידי המשתמשים בו . 1 . הלבנטיניות כמצב מוסרי : במשך השנים הועמסו על המונח
|
|